שימו לב לכמה כותרות שליקטנו עבורכם מאריזות של מה שמכונה בטעות "מטהרי אויר", תחת הכותרת (הקטנה והחבויה) אזהרות: "אין לנשום ישרות, יש להשתמש בחדרים מאווררים", "יש להימנע ממגע ישיר עם העור", "במקרה של מגע עם העיניים יש לשטוף מיד ולפנות לעזרה רפואית", "במקרה של בליעה יש לפנות מיד לעזרה רפואית עם אריזה זו, להרחיק מהישג ידם של ילדים וחיות בית". על אחת מפחיות הספרי התנוססה הכתובת באנגלית: Solvent abuse can kill instantly אזהרה זו לא תורגמה לעברית.
הגדיל לעשות מוצר מסוים שהוא מעיין "מבשם" חשמלי בצנצנת זכוכית המתחברת לתקע שם כתוב גם: "יש לשים כפפות בזמן השימוש", "לא לגעת בפתיל", "מזיק לסביבה ימית", "יכול לגרום לאפקט בלתי הפיך ארוך טווח לסביבה ימית".
או קיי, אז האזהרות האלה מתייחסות כולן למקרים של תקלות ושימוש שגוי במוצרים וסימני הפגיעה או ההרעלה מסוג זה יופיעו תמיד במיידי, או תוך זמן קצר. מה בדבר השפעות בטווח הארוך? ומה בנוגע לשימוש "תקין"? כלומר, הבנו שהמון דברים אסור וצריך להיזהר אבל מפחיד לחשוב מה קורה למשל, לבריכת דגים שחוטפת איזה מבשם כזה ולוקה לה באפקט בלתי הפיך, מה שזה לא אומר.
אולי עדיף לא לנשום
ומה עם פשוט לנשום את זה? בכנות, האם בשיקול דעת הגיוני ופשוט זה נראה בטוח או בריא לנשום את כל האזהרות האלה, לאט לאט וברוגע, במשך שבועות, חודשים, שנים? יתכן שמה שעד כדי כך רעיל במגע או בבליעה יהיה בלתי מזיק לחלוטין בנשימה? לי אין מושג, השאלה המהותית היא האם למישהו יש?
כדי להיות צרכנים ערניים יותר, עלינו לעיין בכמה עובדות פשוטות: מחקר שמוכיח ומתאר באופן חד משמעי את השפעתו ארוכת הטווח של חומר סינטטי זה או אחר, הוא דבר יקר מאד. הוא מערב המון אנשי מקצוע ומומחים, המון ציוד טכני, המון סטטיסטיקה ומעקבים שיש לנהל לאורך זמן רב. קיים מחסור בגופים המעוניינים לקחת על עצמם מחקרים שכאלה, על מנת, למשל, לאסור יצור, יבוא או הפצה של חומרים מזיקים מסוימים במזון או במוצרי צריכה אחרים. לעומת זאת, קיים שפע רב של יצרנים המעוניינים לחדש ולהמציא ללא הרף תרכובות סינטטיות חדשות לצרכים מסחריים, שיספקו לנו ריחות וטעמים מפתיעים, חומרי ניקוי חזקים יותר וכולי.
יכולת הפיקוח והסינון של חומרים מזיקים על ידי ארגוני בריאות, ממשלות וגופים אחרים, היא נמוכה ומוטלת בספק, בייחוד במה שנוגע לנזקים בטווח הארוך. חומר שרעילותו לא נחקרה והוגדרה לא יכול להיחשב לחומר מסוכן על סמך השערות בלבד, ואין שום אפשרות חוקית לעצור את הפצתו. מה גם, שאפילו חומרים שנחקרו והוכחו, למשל, כמסרטנים, נאסרים לשימוש לאט ובעצלתיים, אם בכלל.
אין לנו על מי לסמוך אלא על השכל הישר וההיגיון הבריא שלנו. וההיגיון שלי אומר שממש לא בא לי להכניס את הטיפוס ההוא שבצנצנת, או אף אחד מהחברים שלו, לתוך הגוף שלי, בשום מצב צבירה. גם האף, בתורו, נמשך אחר ההיגיון ומבין שאותו ריח רענן של יער או פרחי יסמין או מה שלא יהיה, הוא קוקטייל כימיקלים מסתורי, ובעצם די מסריח.
כל כל זה לא אומר חלילה שיש פסול בקצת ריח נעים בשירותים (או בכל מקום אחר), אבל ישנן דרכים אחרות וטבעיות לעשות את זה. על כך בכתבה הבאה.