בסוף השבוע קרס עוד בנק בארה"ב, חמישי במספר מאז תחילת משבר האשראי באמריקה. זמן קצר לאחר מכן הודיע ברק אובמה על בחירתו בסנטור ג'ו ביידן, סנטור ממדינה זעירה, שנודע בהתמחותו במדיניות חוץ כמועמד לסגן נשיא. אם תרצו, כך מתחיל סיפור ידוע מראש על הנתק המוחלט בין פוליטיקאי מטאור בדרך למעלה ובין מאות מיליוני בוחרים שמתקשים להירדם בלילה עקב קושי להחזיר את התשלומים לבנק עבור הבית.
למעלה משלושה עשורים שהאמריקאים מעדיפים מנהלים בבית הלבן. ג'ימי קרטר, רונלד רייגן, ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן היו כולם מושלי מדינות מצליחים, ששדרגו עצמם לזירה הלאומית. גם ג'ורג' בוש האב הגיע לבית הלבן עם ניסיון ניהולי לאחר שעמד בראש ה-CIA. מקיין ואובמה, לעומת זאת, הם סנטורים שמגיעים ללא ניסיון ניהולי, בתקופה בה ארה"ב מתמודדת עם משבר כלכלי חריף. ממש כאן אמור היה מינוי מועמד לתפקיד הסגן לסתום חור או פינה של חוסר ניסיון. לעמדה הזו בדיוק היה צריך ללהק מושל מצליח או איש כלכלה, שיאזן במעט את המועמד לנשיאות, שמימיו לא עסק ביצירת מקומות עבודה חדשים, בהתמודדות יומיומית עם קריסת מפעלים או במשברי נדל"ן.
יחסי חוץ לא מממנים קולג' לילד
אבל אובמה העדיף את למנות את סנטור ביידן, שיכסה דווקא על חוסר ניסיונו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות בכל הקשור לניהול מדיניות חוץ. אובמה משדר מסר ברור לאמריקה, לפיו הבוץ העיראקי או המתיחות מול רוסיה חשובים יותר מנתוני האבטלה או ממשבר האנרגיה שמאיים על הכלכלה המקומית. לישראלים, שרגילים לחשוב שהמזרח התיכון נמצא במרכז ההתעניינות של העולם, נראה סביר לחלוטין שנושאי ביטחון וחוץ עומדים בראש סדר העדיפויות של מדינה. לאמריקאי, שאינו מבין מדוע הוא משלם יותר מארבע דולר לגלון בנזין, זה יכול להיראות כמו זלזול מוחלט של המועמד הדמוקרטי בנושאים שמטרידים באמת אזרחים פשוטים, שקמים יום אחד בבוקר ומגלים שהבית שלהם עוקל ושאינם מצליחים לשלוח את הילדים לקולג'.
צווארונו הכחול של ביידן יכול היה לעזור לאובמה לו היה מייצג מדינה גדולה וחשובה יותר מדלוור. ספק גדול אם הסנטור הוותיק והמוערך יצליח לגרום לקמפיין הדמוקרטי להמריא במדינות כמו אוהיו ופנסילבניה, בהן התקשה אובמה להוכיח אותנטיות ונתפס כפוליטיקאי מתנשא, שמנותק מהחלקים הכפריים של אמריקה. לאחר שהפסיד בפריימריז בכל מדינה גדולה בארה"ב, אפשר היה לחשוב שאובמה ינסה לגייס סגן נשיא ממדינה משמעותית או בעל השפעה גדולה בכל ארצות הברית. ביידן הוא פשוט אינו כזה.
הכדור עכשיו בצד השני. למרות שניצחונו בפריימריס של המפלגה הרפובליקנית הובטח כבר לפני חודשים רבים, מקיין עדיין ללא מועמד לסגנות. עכשיו הזמן לנצל את הטעות של הדמוקרטים ולבחור מישהו שיוכל להעניק איזון לרקע הביטחוני הקשה של מקיין ולהביא אתו סדר יום כלכלי ברור וישים כולל ניסיון ניהולי. מועמד לסגן נשיא שיבטיח כי בשדרות פנסילבניה 1600 בוושינגטון ישב מישהו שאולי לא יפתור את כל בעיות הכלכלה האמריקנית, אבל לפחות יצליח להבין אותן.