התנועה האיסלמית, כרוניקה של התנכלות?

שירותי הביטחון סגרו הלילה מוסד נוסף של התנועה האיסלמית. פרק נוסף במאבק של השייח' ראיד סלאח בממסד הישראלי יצא לדרך

ניר יהב, כתבנו לענייני ערבים

כמאה אנשי שב"כ ושוטרים מהמחוז הצפוני פשטו הלילה (ראשון) על מבנה של מוסד "אל אקצה" באום אל פאחם, השייך לתנועה האיסלמית, וסגרו אותו בצו של שר הביטחו,אהוד ברק, שמצדו הכריז על המוסד "התאחדות בלתי מותרת". מהמקום נלקחו מחשבים, מסמכים, כסף, חוברות וספרים, שמכילים על פי החשד הסתה נגד המדינה. זו לא פעם ראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, שבמערכת הביטחון נוקטים ביד קשה עם התנועה האיסלמית.

"פשיטת רגל של הממסד הישראלי", טענו בתגובה אנשי התנועה, "מצער שהממסד בוחר לפעול בשיטת המקל במקום בהידברות". עוד פרק במאבק בין שירותי הביטחון לתנועה האיסלמית בישראל יצא לדרך.

בשנת 1971 הוקמה התנועה האיסלמית על ידי השייח' עבדאללה נימר דרוויש, בוגר המכללה האיסלמית בשכם - המטרה: לקרב את המוסלמים בישראל לאיסלם. לשם כך, התנועה פעלה בשלושה מישורים: דתי (חינוך דתי ושירותי דת), חברתי (שירותי סעד) ופוליטי-לאומי (היחס למוסדות המדינה וסיוע לפלסטינים בשטחים).

בתחילת פעילותה, התמקדה התנועה בייסוד מוסדות רווחה עבור הקהילה המוסלמית, שבמסגרתם התקיימו פעילויות שונות כמו תרומה לעניים, אספקת ציוד לבתי ספר, סיוע בארגון חתונות ואף ארגון ליגת כדורגל איסלמית. לפני כל משחק ליגה נהגו השחקנים להתאסף במרכז המגרש ולהתפלל. בשנת 1979 נעצרו ראשי הארגון בעקבות ניסיון פיגוע, שבעקבותיו שינתה התנועה את דרכיה.

ב-87' הקימה התנועה את "ועד הסיוע האיסלמי" כדי לתמוך ביתומים ואלמנות בשטחים ובמקביל התהדקו הקשרים עם תנועות איסלמיות בשטחים. כעבור שמונה שנים סגר השב"כ את הוועד בטענה שבין אלפי נתמכיו נמנים גם משפחות של פעילי חמאס ובכללם מחבלים מתאבדים. ב-97' סגר השב"כ את "ועד ההצלה ההומניטרי" בשל מימון שקיבל מארגונים תומכי חמאס מחו"ל. לאחר מספר שבועות הורשה לו לשוב לפעול.

החלטת התנועה ב-1996 להתמודד לכנסת גרמה לפילוג בין הפלג הצפוני בראשות השייח' ראיד סלאח, הנתפס כפלג קיצוני וקנאי, לבין הפלג הדרומי המונהג על ידי השייח' והח"כ איברהים צרצור (רע"מ-תע"ל), הנחשב לפלג מתון יותר. הפלג הצפוני מחזיק בתפיסה כי לאיסלם יש חוקה אחת והיא השריעה. לראייתו, הצהרת העצמאות היא הקוראן ואי אפשר להחליפה בהצהרה חילונית כלשהי.

לפי הפלג הדרומי, מוסלמי מאמין יכול לחיות בכל מקום על פי חוקי המקום ולפי רוח האיסלם משום שלהבנתם זוהי דת המתאימה לכל סביבה. הישיבה בכנסת, לפי פלג זה, היא כורח המציאות ואילו הפלג הצפוני שולל זאת מכל וכל.

חזקים באוניברסיטאות

בשנים האחרונות מקיימת התנועה פעילות הכוללת שיפוץ מסגדים נטושים, סיוע למשפחות חלשות, מאבק בסמים וארגון תפילות. הפלג הצפוני גם הקים מרפאות, בנה בתי ספר, גני ילדים ומוסדות מחקר. בפעילותה זו התנועה מתבססת על כספים מחו"ל ומגיוס תרומות מחברי התנועה, אולם מסרבת בתוקף לגייס כספים ממוסדות אירופאים ואמריקאים מתוך תפיסה אידיאולוגית. הפלג הצפוני (לעיתים בשיתוף עם הדרומי) גם פועל באינטנסיביות בקרב סטודנטים והעמותה שלו "איקרא" קצרה ניצחונות רבים בבחירות לוועד הערבי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה.

הפלג הצפוני זכה לכותרות רבות בשנים האחרונות בעקבות פעילותו הפוליטית. בשנת 2003 נעצרו ראשי הפלג, ובראשם השייח' ראיד סלאח, באשמת סיוע כלכלי לחמאס. רוב העצורים שוחררו במהרה אך שאר הנאשמים שוחררו כעבור כשנתיים במסגרת עסקת טיעון. לפני כן, בשנת 2002, הוזהר השייח' סלאח על ידי ועדת אור על מעורבותו בליבוי היצרים באירועי אוקטובר 2000. עד היום עולות קריאות (בעיקר מימין המפה הפוליטית) להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק.

בשנים האחרונות מקדיש הפלג הצפוני של התנועה את רוב פעילותו למאבק בעבודות השיקום בשער המוגרבים שבמתחם הר הבית, מאבק אותו מכנים "ההגנה על מסגד אל-אקצא". במסגרת פעילות זו, מתקיימת מדי שנה עצרת ענק באום אל-פחם תחת הכותרת "מסגד אל-אקצא בסכנה".

במהלך השנים נהג הממסד לפעול נגד עמותות של התנועה (בעיקר של הפלג הצפוני הנחשב לקיצוני יותר) וכך גם עשה הבוקר בפשיטתו על מוסדות התנועה באום אל-פחם.

האם תשכיל התנועה האיסלמית להשתלב במציאות הישראלית המודרנית, ולדעת להתפשר עם מדינה יהודית? האם ישכילו מוסדות השלטון למצוא דרכים לשלב את המתונים שבתנועה ולפתח דו שיח עם הפלג הצפוני? עד כה, כאמור, הדו-שיח מתנהל באמצעות מעצרים ואישומים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully