בן גוריון? הוא התכוון לפלזמות בעומר

לפני שמונה חודשים, באירוע חגיגי, טרחו והדרימו כל ראשי צה"ל עד לבסיס חיל האוויר בנבטים, על מנת לחגוג את תוכנית "צה"ל עולה לנגב". בפורום צה"ל לפיתוח הנגב הוצגה התוכנית שעיקרה הקמת עיר הבה"דים וקריית חיל התקשוב והמודיעין דרומית לבאר שבע, כשהאידאה מאחוריה היא העברת כמעט כל בסיסי החילות לדרום הארץ.

גולת הכותרת באירוע הייתה הצגת מעבר בסיס חיל האוויר מלוד למשכנו החדש בנבטים. ואכן, בשבוע הקרוב, אחרי מטס ההצדעה החגיגי, יחנוך מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן את הלוקיישן החדש, טייסות התובלה של חייל האוויר יעברו דרומה, יחידות טקטיות יצטרפו בהמשך, מסלול הטיסה הארוך במזרח התיכון כבר נבנה, כשעד סוף 2009 כל בסיס לוד ינדוד דרומה בהשקעה עצומה של 1.6 מיליארד שקלים. "אנו מגשימים את חזונו של בן גוריון", חזרו והדגישו באירוע כחולי המדים, שהבטיחו להביא לנגב גם את מיטב אנשיהם - מאות משפחות אנשי הקבע של בסיס לוד.

"חיל האוויר מחויב להחלטת הממשלה לפתח את הנגב", אמר לוואלה! חדשות ראש להק כוח אדם בחיל תא"ל רמי בן אפרים, "הוא ראש החץ במעבר הצבא דרומה". באיגרת למשפחות הקבע כתב מפקד חיל האוויר היוצא אליעזר שקדי: "חיל האוויר נושא את לפיד יישוב הנגב, לפני המחנה כולו. מערך התובלה הכבדה עובר כבר השנה לבסיס נבטים, ואני מקווה כי חילות נוספים יעתיקו את מרכז פעילותם לנגב. זו החלטה משמעותית, אשר השלכותיה ישפיעו, כך אני מאמין, על כל רבדיה של החברה ויביאו שגשוג ורווחה לחבל ארץ חשוב זה".

מה באמת צפויות להיות ההשלכות של אותה "החלטה משמעותית", אידיאולוגית, על "כל רבדי החברה" הישראלית? מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי היישובים היחידים בנגב שבאמת יהנו מנוכחותם של אנשי הקבע המבוקשים הם עומר ומיתר - שני היישובים היוקרתיים הסמוכים לבאר שבע. כמאה משפחות הבטיחו כבר את מגוריהן העתידיים בעומר, ו-וודאי יעזרו לבסס עוד את היישוב המבוסס ממילא. כארבעים משפחות של אנשי צוות אוויר מתכוונות להתגורר בשיכון המשפחות המיוחד בתוך בסיס נבטים.

ומה קורה בעיירות הפיתוח, חוד החנית החברתית שצה"ל נופף בה? התוכניות להקמת שכונות חדשות עבור אנשי צה"ל נשמרו עמוק במגירה, מסתבר. דימונה תתברך בנוכחותן של שלושים משפחות, בערד נרשמה רק משפחה אחת, ובירוחם אפילו זה לא.

"ברור שהמצב הסוציואקונומי הגבוה של עומר ומיתר יביא לכך שאנשי הקבע יעדיפו להתגורר שם, אומר קצין בכיר, "בסופו של דבר החינוך שם הוא מהטובים בארץ, וזה הגורם המכריע בהחלטה היכן להתגורר. אפילו שאנשי הקבע היו זוכים בהטבות וסבסודים מהמדינה אם היו עוברים לעיירות פיתוח".

"הביקוש לרכישת בית כאן גדול מההיצע", מתמוגג ניסים ניר, דובר המועצה המקומית בעומר, "הוצאנו כמאה מגרשים למכירה וכולם נחטפו, ואנחנו לא יכולים לקלוט יותר אנשים למרות הביקוש, ולמרות העלייה במחירים. הרבה מאוד אנשי קבע של חיל האוויר עברו לכאן, ואנחנו שמחים מאוד לקבלם". גם סלומון כהן, ראש המועצה המקומית מיתר, מספר ש"אנחנו עדיין עובדים על הקמת גני ילדים לכל המשפחות החדשות של אנשי חיל האוויר שצפויים להגיע... בלי ששמנו לב כבר קנו כשלושים משפחות בתים ביישוב, ועוד בין שישים לשבעים בתים יאוכלסו בשכונה צבאית מיוחדת".

בירוחם התכוננו לבנייה של 268 בתים לאנשי הקבע. "אני אישית הגעתי לבסיס לוד, ודיברתי עם מאה אנשי קבע שרצו לעבור אלינו", מספר עמרם מצנע, יו"ר הוועדה הקרואה בירוחם. "הכוונה שלי הייתה להקים פרוייקט ענק בו אנחנו נשכיר לאנשי הקבע את הבתים, ובכל מועד הם יוכלו לרכוש אותם. כבר שנתיים שאני מנסה להוביל את המהלך הזה, אלא שלמרות שנפגשתי בנושא עם כל משרדי הממשלה, עדיין אין החלטה של המדינה בנושא. אנחנו צריכים את עזרת המדינה בנושא, כי הבעיה היא שאף איש קבע לא יקנה בית בירוחם, דימונה או ערד, כי הערך הכלכלי של הבתים כאן הוא נמוך. לעומת זאת, הוא יעדיף לקנות בית בעומר כי גם אם לא יגור שם כי זו נתפסת כהשקעה לטווח ארוך".

מצנע מסרב להרים ידיים. "נכון שבינתיים אין היענות להגיע אלינו, למרות רמת החינוך הגבוהה, אבל אני עוד לא מאוכזב. אני מאמין שכשעיר הבה"דים תעבור לנגב, יגיעו גם אלינו משפחות של אנשי קבע".

מאות אנשי קבע יעדיפו ככל הנראה להישאר במרכז הארץ, מאשרים גורמים בצבא, ויעשו מדי יום את הדרך לנבטים. "היום בתוך שעה וחצי אפשר להגיע בקלות דרך כביש שש למרכז הארץ, מבלי להטריח ולהביא את כל המשפחה לנגב, למקום שהוא לא מוכר למשפחה ורחוק מהחברים ומבית הספר", אומר נגד שצפוי לעבור לבסיס נבטים, "אף אחד לא אוהב לעבור דירה, בטח לא לאמצע הנגב".

לדברי הורמים בצה"ל, דווקא בשל רצון של הצבא להימנע מסיטואציה כזו, הוחלט למקם את עיר הבה"דים באזור צומת הנגב ולא באזור קריית גת, כפי שהוצע בתחילת תהליך התכנון.

אם זו המציאות, שנתפסת כטבעית והגיונית על ידי כל המעורבים, מדוע התהדר צה"ל ביומרות פומפוזיות לצעד "העלייה לנגב"?

"מפתיע אותך שאף אחד מאנשי הקבע לא רוצה לעבור לערד? מישהו באמת חשב שצה"ל מגיע לנגב כדי לדאוג לפיתוח שלו?", שואל ועונה ד"ר ארז צפדיה, מרצה בכיר מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר. "הם אומרים שהם באים לנגב כדי לפתח את עיירות הפיתוח, רק בשביל לזכות בלגיטימציה; הרי ברור שהצבא נמצא במצוקה תקציבית, ואם היה דורש כסף מהאוצר על מנת להעביר מחנות סתם ככה, הוא בחיים לא היה מקבל לכך תקציב. רק כששולפים את הקלפים של 'פיתוח הנגב' ו'בן גוריון' פתאום הם מקבלים כספים", כך ד"ר צפדיה. "לכך מתווספת תמיכה של ראשי המועצות המקומיות, מה שמוסיף תמיכה פוליטית לדרישות התקציביות".

את דבריו מבסס צפדיה על מחקר בשם 'הדרמה דרומה', שערך יחד עם ד"ר עמירם אורן וד"ר יגיל לוי. לדברי צפדיה, הוא עצמו נכח בדיון שבו אמר הרמטכ"ל אשכנזי כי אין זה תפקידו לדאוג לפיתוח הנגב, אלא לדאוג לאינטרסים שלו עצמו.

אז התקווה של עמרם מצנע שאנשי קבע עוד יגיעו לירוחם אינה מציאותית?

צפדיה: "גם עמרם מצנע עצמו יודע שלא יבואו אליו אנשים גם כשעיר הבה"דים תקום. הצבא, כבעל אינטרסים, חי במציאות בה המשאבים והלגיטימציה שלו הולכים ונשחקים. לכן הוא חייב לשחק על הקלפים של האתוסים הלאומיים וחוזר על סיסמאות. אנחנו כבר לא ב-67', כשצה"ל רצה כסף והכל זרם אליו. מלכתחילה היה ברור שאם באמת מישהו הולך להרוויח מהמעבר דרומה זה לא הנגב, אלא אך ורק צה"ל. אם הצבא באמת היה חפץ ביקרו של מצנע, אז הוא היה מקים לפחות חלק מהבסיסים קרוב לירוחם."

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "יישוב ופיתוח הנגב מהווה אינטרס לאומי למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט. אחד ההיבטים המרכזיים בעלייה דרומה הינו ההיבט האנושי. כאלף אנשים מתוכננים לעבור לבסיס החדש מתוכם כ-150 משפחות משרתי צבא הקבע. בחירת מקום המגורים בנגב נתונה, כמובן, להחלטת משרת הקבע ובני משפחתו. משרתי הקבע שעולים לנגב צפויים להתשלב במרקם החיים החברתיים, התרבותיים והכלכליים בדרום. עומר ומיתר הם הישובים הראשונים לבניית יחידות דיור, אך בכוונת צה"ל להרחיב את הפרויקט ליישובים נוספים"