גברת או אדון? לציבור לא אכפת

הניסיון שלנו עם אישה כראש ממשלה היה לפני שנות אור בזמן גולדה מאיר. לא היה זה ניסיון מוצלח. הפריימריס "בקדימה" נמצאים בשער, ושני המתמודדים הבולטים הם: ציפי לבני ושאול מופז. האם אנו בנויים נפשית ומעשית שוב לאפשרות כניסתה של אישה לתפקיד הראשון בחשיבותו השלטונית? בהנחה שקדימה תצליח בבחירות, עניין שמצוי בסימן שאלה גדול, מתקבל הרושם, שהפעם יותר מתמיד, השיקול של בחירת אישה לא יהיה מהותי גם בגלל ההכרות המאכזבת של הציבור עם האלטרנטיבות הגבריות. כדי לא להרחיב את הידיעה נתמקד במופז-לבני ונתעלם מברק-נתניהו.

סביר להניח שלציבור הבוחרים בבחירות הקרובות לכנסת ולראשות קדימה הנושאים החשובים הם: יכולת מנהיגות, פתיחות, יושר אישי, ריחוק ממוקדי כח פוליטיים וממתפקדי מפקדי ארגזים למיניהם, הבנה במגוון נושאים כמו: בטחון, כלכלה, יחסי חוץ, רווחה ותעסוקה, חינוך ובריאות.

אם הציבור יתבסס על היבטים אלה, למופז יש בעיה מול לבני. בסעיף היושר האישי לבני מקבלת ציון גבוה ממופז. אצל רבים מאיתנו אחרי אינספור חקירות שרים, שלא לדבר על חקירת ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט, סעיף היושר האישי מהווה מרכיב חשוב בבחירה. יכולת המנהיגות של הצמד לא ברורה מספיק.

מופז זכה לציון בינוני כרמטכ"ל או כשר ביטחון, תחבורה לא ממש מעניינת אותו ואם כן אז הוא מתעסק יותר מידי לטעמי במינויים שהתאמתם לתפקיד מוטלת בספק. לבני במשרד החוץ לא התלכלכה כמעט בכלום. לארח את אבו מאזן וקונדוליסה רייס מפעם לפעם לא היה עניין מסובך וממש מחייב. במלחמת לבנון האחרונה לבני שתקה ומופז, שאמור להבין בצבא, לא ממש תרם להחלטות הממשלה. אחריות אישית יוצאת דופן בהיבט הפוליטי שניהם לא הפגינו.

בכלכלה לבני מבינה יותר ממופז. היא היתה מנהלת רשות החברות הממשלתית ועסקה בניהול והפרטה בעוד שמופז אחראי מאז ומתמיד על שמירה או הגדלת תקציב הביטחון. מופז, אם יבחר בקדימה ואם יצליח לבנות קואליציה, ידאג לקצבאות ש"ס ויכריח את שר האוצר רוני בר און להגדיל את הגרעון הממשלתי עד ל- 2.5%. לבני לא תקיים קואליציה בכל מחיר כלכלי ועשויה ללכת לבחירות תוך זמן קצר. כלכלה חופשית ושמירה על עקרונות יציבות פיננסית ברורים יותר ללבני מלמופז.

בסעיף הרווחה מופז מצטייר כקשוב יותר בעיקר בגלל העדר התמצאות בנבכי הכלכלה והתקציב. הקשבה שתעלה, אם וכאשר הוא יעמוד בראשות הממשלה, מיליארדים לקופת המדינה. לבני עדיין אינה "בשורה" מנהיגותית. בעיני יש לה יתרונות על פני מופז, גם בגלל האפרוריות שהוא משדר, אבל סוג של ניחוח שמלווה את ברק אובמה, שמביא משב רוח רענן לפוליטיקה אין ולא יהיה ללבני, כי היא מאופקת מטבעה ואינה יודעת לסחוף.

מהיכרותי את המערכת – למופז יש יתרון גדול על פני לבני ביכולת הארגון. מופז התארגן בזמן קצר יחסית לבחירות בקדימה וידע להיעזר במוקדי כוח אמיתיים כמו ראשי עיריות ומועצות ולא "בהצהרות אמון" של ח"כ ושרים שחלקם נטולי כוח אלקטורלי אמיתי. לא אתפלא אם לבני וצוותה הקרוב מודעים ליתרון הארגוני של מופז, למרות הסקרים המחמיאים ללבני. ייתכן שזו אולי הסיבה לאי ההתחייבות של לבני להישאר בקדימה, היה ותפסיד למופז.

בקרב הציבור הרחב לבני אהודה יותר מאשר במפלגתה. מופז מכיר את השטח, דואג לאנשיו, סוג של פואד בן אליעזר (קבלן קולות) צעיר יותר בקדימה. מי שמצפה שלבני תנצח בגלל לשון רהוטה, ניקיון כפיים, תפקוד סביר בבחירות הפנימיות עלול להיות מופתע לרעה. גם הבריתות שמופז חתם עם קבלני קולות במגזרים נראים משמעותיים.

נחזור ברשותכם לשאלה הבסיסית האם אישה כלבני יכולה להתמודד בהצלחה על ראשות הממשלה? התשובה- כן היא יכולה להתמודד ולהצליח. הטלפונים המאיימים ב- 3 בלילה לא ירתיעו את הבוחרים מלהצביע ללבני בגלל היותה אישה. אם יועציה יצליחו לגרום לה להיראות פחות קרירה ומרוחקת סיכוייה ישתפרו. הכל תלוי כמובן גם במתפקדים האלמוניים של מופז שממתינים ליום פקודה. מספרם לא ידוע והם האיום המוחשי שעשוי למנוע מלבני את הצעד למעלה.

* דר' דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים