פשוט תרשו לעצמכם

המרכיב האחרון שבו אני נעזרת כדי ליצור - בנוסף למחשבות, לרגשות, לפעולות ולהסרת המכשולים - הוא מקדמי היצירה. מדובר באותן איכויות הנמצאות בתוכנו, כמו: הודיה, נתינה, רכות, שמחה, מוזיקה, אומץ, נחישות, אהבה, תשוקה, טוב לב, צניעות, תפילה, תקווה, יצירתיות ועוד. איכויות אלה מבטאות ומשקפות את המהות ממנה נוצר היקום ולכן הן עוזרות לנו לקדם את היצירה שלנו בקלות ובהנאה.

אם אנחנו לא חווים חלק ממקדמי היצירה, אפילו במינון נמוך, זה לא משום שהם אינם נמצאים בתוכנו, אלא בגלל שניצבים בפנינו עדיין מכשולים פנימיים, בהם כעסים, פחדים, קורבנות וכדומה. חשוב לדעת, כי מקדמים אלו ממתינים כל הזמן לשרת אותנו, להיחוות על ידנו ולהתבטא דרכנו. דרך מהירה ופשוטה לחוות את מקדמי היצירה היא להעניק לאדם אחר את מקדם היצירה שאנחנו רוצים לחוות. לדוגמא: אם נרצה לקבל רכות מאדם מסוים, נתחיל להעניק רכות לאותו אדם או אפילו לאדם אחר.

כדי לחוות לעומק את מקדמי היצירה, עלינו לשבת בשקט כמה דקות, להתבונן ולראות שיש לנו במה לשמוח ועל מה להודות: חיוך של ילד, ידידות, הגוף המופלא שלנו, הנשימה האין סופית שמגיעה אלינו ונותנת לנו חיים, היכולת שלנו להרגיש וליצור. אנחנו יכולים לבקש עזרה ולחוש תקווה, מכיוון שסביבנו יש שפע של ידע, מוזיקה, אוכל, נהרות, מדבריות ופרחים קטנים הגדלים בעץ שמול חלון הבית. אם נהיה מוכנים לקבל שיש כל כך הרבה מקדמי יצירה ונהיה מוכנים להיעזר בהם, תהליך היצירה יהיה קל יותר. בואו נתמקד בכמה ממקדמי היצירה:

הודיה מביאה אותנו לתחושה של "יש לי", כשאני מודה לעצמי על האומץ שבי - אני נזכרת שיש בי אומץ. ההודיה היא לעצמנו, על היכולות וההצלחות שלנו בכל יום, למצב משמח או לרגע של חסד. הערכה לאנשים ספציפיים או לנוף מרהיב ובעיקר הודיה ליקום על הנתינה האין סופית ששופעת ממנו.

תרגיל הודיה: כשאני מוצאת את עצמי במצב רגשי ירוד או מדוכדך, או במחשבות אינסופיות ש"מטרטרות" בראש, אני עוצרת כל פעולה ונכנסת למצב של הודיה. אני נזכרת בעיניים הנוצצות של בתי הבוקר, בחוויית הצחוק שהייתה לי אתמול עם גיסתי בטלפון ואפילו מעריכה את המיטה עליה אני שוכבת עכשיו - ועל אלה אני מודה. תוך כמה דקות אני מוצאת את עצמי עטופה במחשבות ורגשות טובים, מרוכזת במה באמת חשוב בחיי והכל חוזר לפרופורציות. צריך לזכור, שלפי חוק המשיכה, מחשבות טובות ימשכו עוד מחשבות, רגשות ופעולות דומות.

מוזיקה, ריקוד, שירה ונגינה הם חוויה רגשית של פתיחות ותנועה. הם רטט אנרגטי גבוה שנחווה בצורה מוחשית ולוקח אותנו עמוק פנימה לקצב הראשוני שלנו – לקצב של הלב. הנה תרגיל: מצא כמה דקות ביום להקשיב למוזיקה אהובה, לרקוד, לשיר, לנגן. זה ימלא אותך שמחה וייתן לך מנוחה מהאחריות היומיומית ומהשגרה.

היא החלטה נמרצת שמתעוררת בתוכנו כאשר יש לנו רצון או צורך בדבר מסוים והיא מובילה להתמדה ודבקות. הנחישות היא מקדם חשוב מאוד ביצירה שלנו, היא עוזרת לנו להמשיך ליצור לכל אורך תהליך היצירה, גם כשקשה ונמאס לחכות. כדי להגיע לנחישות, צריך קודם להתחייב לצאת לפעולה.

מלים נוספות שמתארות רכות הן: חמלה, ויתור, אפשור, טוב לב, קבלה, גמישות, הבנת האחר. כאשר אנחנו נמצאים ברכות, נאפשר ליקום לבוא אלינו במגוון דרכים, במקום להתעקש שהדברים יקרו רק בדרך שלנו, שהיא לפעמים מוגבלת.

נרשה לעצמנו לחוות רכות, כלפי עצמנו וכלפי אחרים, כשאנחנו מרגישים מוגנים או ללא פחד. מטופלת שלי, מירי (שם בדוי), פחדה שבנה גיא לא יצליח בחיים, כי הוא תלמיד בינוני. בכל פעם שגיא לא הכין שיעורים, היא כעסה עליו והוא הסתגר. הצעתי למירי להיות רכה איתו ולוותר לו מדי פעם. אבל מירי לא יכלה להביא את עצמה למקום הרגשי הזה, כי היא פחדה מאוד. שאלתי אותה: "תחשבי, מה היה יכול להיות יותר גרוע מזה שגיא לא מכין שיעורי בית?". מירי ענתה: "שהוא יהיה חולה". "האם את יכולה להירגע ולשמוח בכך שבנך בריא? בנוסף, האם את מוכנה לעזור לו שגם הלב שלו יהיה בריא, שמח?", שאלתי. נדרשו למירי שבועיים של תרגול להיות במקום של הרכות ולראות את הכאב שבנה חווה כאשר היא כועסת עליו. היום גיא מכין שיעורים, כי הוא רגוע ורוצה לשמח את אמו.

שבי במקום שקט ודמייני את עצמך בחורשה, כשקרני השמש חודרות מבעד לעצים והאור יוצר סביבך פתיתים קטנים באוויר. דמייני שפתיתי אור אלו הם חלקיקים של הודיה, למשל. תני לפתיתים צבע שאת אוהבת ושאפי אותם לתוך גופך. שאפי מהאף ודמייני את הפתיתים של ההודיה נכנסים לכל התאים בגופך. החזיקי את האוויר בריאות כמה שניות ונשפי את פתיתי ההודיה בחזרה ליקום, למחזור. חזרי על פעולה זאת בין 3-5 פעמים. בשאיפה האחרונה דמייני את כל הפתיתים נכנסים לגופך ויוצרים כדור אחד של אור בבית החזה שלך, החזיקי כדור זה כמה שניות. בנשיפה תני לפתיתי האור, הפעם, להתפזר בכל גופך ולמלא אותו. תרגישי חיות בגלל התנועה של החלקיקים בגופך וזה ייתן לך הרגשה נפלאה.

מטרת התרגיל לעזור לנו להתחבר למקדמי היצירה. אפשר להשתמש בתרגיל פשוט וקצר זה לכל מקדמי היצירה. אחרי הכל, האנרגיה של כל מקדמי היצירה נמצאת בתוכנו וסביבנו כל הזמן, אלא שאף אחד אף פעם לא אמר לנו את זה.

מכשולים אופייניים: לא שמנו לב שיש כל כך הרבה נתינה מהיקום ולכן לא למדנו לקחת. לא שמנו לב שיש בתוכנו מקדמי היצירה ולכן לא נעזרנו בהם.

מעגל "מקדמי היצירה" הוא האחרון ב"ספירלת היצירה". לפעמים תהליך היצירה ידרוש יותר זמן מששיערתם, אבל המשיכו לנסות בנחישות - אחרי הכל אתם מנסים לשנות מחשבות, רגשות והרגלים של שנים רבות. אחרי פעם אחת שבה תצליחו ליישם את "ספירלת היצירה" בצורה מודעת, תצברו ביטחון בתהליך ובעצמכם.

החלק החשוב בתהליך היצירה הוא היישום. התרגילים יעזרו לכם לנוע לקראת עשייה בשטח, גם בעולם הפנימי וגם בעולם הפיזי, ויעזרו לכם להתמיד ולהתקדם למרות המכשולים והקשיים. צריך לזכור, שעקרונות היצירה ויישומם הם לא ליניאריים, אלא מעגליים. לכן, צפוי שתוך כדי התהליך, תמצאו את עצמכם מטיילים קדימה ואחורה בספירלה וחוזרים פעמים רבות ל"מכשולים ביצירה". הכתבות הבאות יתמקדו בהסרת המכשולים הפנימיים והחיצוניים.