מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת בן גוריון ותוצאותיו פורסמו השבוע , מגלה כי רוב הציבור הישראלי תומך במדינת רווחה ומעדיף השקעה בחינוך על פני השקעה בביטחון. המחקר, אשר נערך על ידי ד"ר שלמה מזרחי, ד"ר ניסים כהן וד"ר פני יובל מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, הקיף 940 נשאלים וניסה לאפיין את דעת הקהל הישראלית כלפי מדינת הרווחה והמדיניות הכלכלית-חברתית המצויה והרצויה.
המגמה המרכזית שעולה מהמחקר היא עי 61% מהציבור בישראל סבורים כי לא מוצדק לקצץ בשירותים חברתיים עבור תקציב הביטחון. מגמה נוספת העולה העובדה מהמחקר היא כי למרות מדיניות ההפרטה שמוביל משרד האוצר רוב הציבור הישראלי דווקא מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה בהספקת שירותים ציבוריים, כאשר 96% סבורים כי יש שירותים שאסור למדינת ישראל להפריט בשום אופן.
בנוסף, תומך רוב הציבור בהשקעה בתחומים שמזוהים עם מדינת הרווחה ומסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות. מרבית הנשאלים מסכימים או מסכימים מאוד כי בישראל יש יותר מדי עניים, וכי הפערים החברתיים בה גדולים מאוד. 98% סבורים שיש להעלות את שכר המינימום במשק.
המחקר, מצא בין היתר, כי בקרב נשים קיימת תמיכה במדיניות חברתית המזוהה עם מדינת הרווחה יותר מאשר בקרב גברים, וכי בקרב יהודים התמיכה במדיניות זו פחותה מאשר בקרב בני דתות אחרות.
רוצים רווחה, מצביעים ביטחון
בנוסף, נשאלים שהגדירו עצמם כאשכנזים תומכים במדיניות רווחה במידה פחותה בהשוואה לשאר הקבוצות. נשאלים דתיים (מכל הדתות) גילו תמיכה מרובה יותר במדינת הרווחה מאשר מסורתיים או חילוניים. כך גם, אלו שהצהירו על עצמם כעובדי המגזר הציבורי תמכו יותר מעובדי הסקטור הפרטי במדינת הרווחה. עוד נמצא כי בעלי הכנסות גבוהות תמכו פחות במדינת הרווחה מאשר בעלי הכנסות נמוכות. עם זאת, החוקרים הדגישו כי הבדלים אלו בין העמדות של הסקטורים השונים נמצאו כקטנים יחסית.
את הפער בין העדפת הציבור למדינת רווחה ובין המדיניות הניאו ליברלית המתקיימת בפועל, מסביר ד"ר ניסים כהן, אחד מעורכי המחקר, בשיחה עם וואלה! חדשות בכך "שבישראל, האליטה הכלכלית די שולטת במרבית השחקנים החשובים והמשפעים על המדיניות. הדומיננטיות של האוצר בכל הליך קביעת המדיניות גם משקפת הרבה פעמים מהלכים שלא כל כך מביאים לידי ביטוי את עמדות הציבור, לדוגמא חוק ההסדרים".
מעבר לכך", מוסיף כהן, "אין שום הבדל בשנים האחרונות בין שלושת המפלגות הגדולות (ליכוד, מערך וקדימה). גם מפלגות "חברתיות" כדוגמת ש"ס דואגות לסקטורים ספציפיים ולא לכלל האוכלוסיה (ערבים למשל, או אפילו אשכנזים, לא כל כך מעניינים אותם). לפיכך, מרבית הציבור פונה לעניין הביטחוני. עניין שלמפלגות נוח יותר להתבדל על פיו". לדבריו של כהן, "המניפולציה שעושים על האזרח גורמת לו הרבה פעמים להצביע לפי ממד זה, גם אם יש דברים חשובים יותר עבורו".