דרכי המוות לבתי הספר בנגב

(צילום: שי מכלוף, עריכת וידאו: נעמה דרור)

סולימן אל-אטראש בן התשע חזר מעוד יום לימודים בבית הספר "אל-אטרש" שבו הוא לומד. בדרכו הביתה, באוטובוס ההסעות, הוציא את ראשו מהחלון. אוטובוס הסעות שנסע בכיוון השני כרת את ראשו. התאונה המחרידה נבעה מתנאי הכביש שבו נסעו שני האוטובוסים: דרך לא סלולה וצרה מאוד. מלבד אל אטראש נהרגו בשנים האחרונות עוד ארבעה ילדים כתוצאה מנסיעה בדרכים המשובשות. מדי שבוע מתרחשות ביישובים הבדואים תאונות דרכים קטלניות כתוצאה מתנאי הכבישים ובימי החורף, כששטפונות קשים פוקדים את הנגב הופכות הדרכים למסוכנות פי כמה.

"פעמיים ביום נאלצים הילדים לסכן את חייהם", אומר דוקטור עוואד אבו פרח, רכז הפורום למען החינוך הערבי בנגב, שלאחר שנואש מפניות לגורמים השונים בבקשה לעזרה, מנסה להעלות את המודעות למחדל החמור לתודעה הציבורית. אתמול (שני) אף כינס הפורום ישיבת חירום בנושא דרכי הגישה של התלמידים הבדואים לבתי הספר, בכפרים הלא מוכרים בנגב.

פרט לדרכים המשובשות, בעיה נוספת שעלתה בכנס היא האוטובוסים הישנים שמסיעים את ילדי הבדואים לבתי הספר. "בגלל מצב הדרכים, חברות האוטובוסים אינן רוצות לספק לנו אוטובוסים חדשים ועל כן ילדינו נוסעים בכלי רכב משנות השמונים", הוסיף אבו פרח.

לאחר מותו של אל-אטראש ובעקבות עתירה שהגיש פורום החינוך הערבי בנגב, חייב בג"ץ את מועצת אבו בסמה לסלול כביש לשני בתי ספר בכפרים בדואים לא מוכרים. הכביש אכן נסלל אך אביו של סולימן, יוסף אל-אטראש, לא מבין למה היה צורך לחכות למות בנו. "רק אחרי שהאסון קרה והשביתו את בית הספר, החליטו לסלול מקום להוריד את הילדים מההסעות. למה מחכים הפעם?", אמר אל-אלטראש לוואלה! חדשות.

ראשי הפורום לחינוך ערבי בנגב טוענים כי ילדיהם הם קורבנות המחלוקת בין המדינה וראשי הכפרים הלא מוכרים. "דמנו ללא ספק מופקר", הם אומרים, "ילד מגיע לבית הקברות במקום לבית הספר". ראשי הפורום אובדי עצות. "בג"ץ החליט ב-2005 כי חובתה של המדינה לספק חינוך לילדי הבדואים. די בכך כדי להוסיף ולחייב את המדינה לדאוג לדרך גישה נאותה".