מורשת מושרף: ברית עם ארה"ב וכאוס פוליטי

יורשיו של נשיא פקיסטן המתפטר ייאלצו להתמודד עם הפגיעה בדמוקרטיה ועם התקפות הטרור. הם גם ישלטו בכוחה הגרעיני של המדינה

גיל קדרון
18/08/2008

(צילום: רויטרס, עריכת וידאו: גדי וינסטוק)

הטכנולוגיה - בנעל

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה

נשיא פקסיטן פרווז מושרף הודיע היום (שני) על התפטרות מתפקידו. בנאום מיוחד לאומה אמר מושרף כי החליט לעזוב את התפקיד בו החזיק מאז שביצע הפיכה שקטה ב-1999, עת היה מפקד הצבא. ההודעה נמסרה בעקבות לחץ פוליטי כבד שהופעל עליו מצד מפלגות הקואליציה, שנבחרו בבחירות בחודש פברואר האחרון, והתחייבו להדיחו מתפקידו אם לא יעזוב מרצונו.

לפני כחצי שנה חבר ראש ממשלת פקיסטן לשעבר, נוואז שריף, לקואליציה יחד עם מפלגת העם הפקיסטנית (PPP), שבראשה עמדה בנזיר בוטו עד הירצחה בדצמבר 2007. הממשלה בהנהגת שתי המפלגות מהווה מאז אופוזיציה למדיניותו של הנשיא, אולם בזמן ששלטו המפלגות במדינה לסירוגין במהלך שנות ה-90 הן הציגו בעיקר כשלונות כלכליים, שלטוניים, פוליטיים ואתיים, עד שהודחו בבושת פנים.

עזיבתו של מושרף מביאה את המעצמה הגרעינית, שהפכה לאחר ה-11 בספטמבר לבעלת ברית קרובה של ארה"ב באפגניסטן, לספו של תוהו ובוהו פוליטי, כשמספר סוגיות בוערות עומדות על הפרק. פקיסטן מתמודדת עם השפעת הלחימה של צבאה בארגון אל קאעדה ובטליבן, שהפכו את מערב המדינה, על הגבול האפגני, למעוזם. בנוסף עומד על הפרק גורל שיחות השלום עם האויבת הגדולה מדרום - הודו.

מי ייכנס לוואקום השלטוני שנפער עם הסתלקותו מהבמה של האיש החזק ביותר במדינה בת 160 מיליון התושבים, שכחצי מ-61 שנותיה עברו תחת שלטון צבאי, והחצי האחר במריבות בלתי פוסקות ובמקרי שחיתות של ההנהגה האזרחית שלה?

מצב מדיני מורכב

המצב המדיני שמותיר אחריו מושרף מורכב. בשנות כהונתו, עד חודש פברואר, אז עלתה הממשלה החדשה שהתנגדה לשלטונו, עברה פקיסטן רפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהביאו למדינה השקעות זרות ושיפרו את מצב האזרח הפשוט, אולם פגיעתו ברשות השופטת ובחופש הביטוי והעיתונות הפכו אותו לשנוא נפשן של האליטות ושל מעמד הביניים.

כמו כן, שיתוף הפעולה עם ארה"ב סייע למושרף לשדרג את הצבא באמצעות סיוע של כ-11 מיליארד דולר, אולם העניק לעם הפקיסטני תחושה, כי הוא נלחם את מלחמתו של המערב השבע. התוצאה של המערכה הנרחבת נגד המליציות הפשטוניות ברובן, באזורי השבטים על הגבול האפגני הובילה להידרדרות קשה בביטחון האישי, ולהפיכת המחוזות המערביים למדינה פונדמנטליסטית בתוך המדינה.

בחודשים האחרונים, לאחר המפלה הפוליטית שספג בפברואר, הביעו גורמי ביטחון אמריקאים תסכול מחוסר המעש של הממשלה החדשה בכל הקשור להסתננויות אנשי טליבן ואל קאעדה לאפגניסטן, שם הסבו נזק כבד לכוחות נאט"ו ולצבא האפגני. גורמי ביון פקיסטנים סוררים, שבעבר היו נתונים לשליטת מושרף, אף הואשמו בתכנון פיגועים בהודו ובאפגניסטן.

אחד הפיגועים הללו אירע ב-2002, אז הותקף הפרלמנט ההודי, ושתי האויבות המרות, שמחזיקות שתיהן בארסנל גרעיני, היו קרובות למלחמה כוללת, שנמנעה רק ברגע האחרון. שנתיים מאוחר יותר פתח מושרף בשיחות שלום חסרות תקדים עם הודו, שאף כללו ביקורים הדדיים.

כעת מביעים בהודו דאגה נוכח חוסר יכולתן של ממשלות העבר לקדם את תהליך השלום, כמו גם נוכח עליית המתיחות בחבל קשמיר בחודשים האחרונים, במקרה או שלא במקרה, מאז שהחל מושרף לאבד את כוחו הפוליטי. ייתכן כי הממשלה לא תעמוד במילתה ולא תתמיד במלחמה במוסלמים הקיצוניים שבשטחה, שעשויים אף להפנות חלק ממרצם לחבל קשמיר.

שאלה נוספת שנותרה פתוחה בנושא הצבא היא דרך הפעולה של המפקד הראשי שלה, אשפק פרווז קאיאני, שעשוי להפוך בשבועות הקרובים לדמות מפתח בעיצובה של המדינה. לאורך ההיסטוריה של פקיסטן התערב הצבא במספר רב של משברים פוליטיים, מה שהוסיף לערעור המתמיד של הדמוקרטיה המקומית.

האצבע על הכפתור האדום

הקואליציה הנוכחית מורכבת משתי מפלגות שבמהלך שנות ה-90 היו יריבות מרות ועיקשות, והסוגיה היחידה שהסכימו עליה עד כה היתה התנגדותן המשותפת לנשיא מושרף. למרות שהכריזו כי יבטלו את כמה מהגזרות שהטיל על הרשות השופטת, כולל הדחת שופטים בכירים, טרם הצליחו שתי המפלגות לגבש מהלך מתואם שישיב את מערכת המשפט לקדמותה.

באופן מסורתי היה תפקיד הנשיא ייצוגי בלבד בפקיסטן, אולם לאחר ההפיכה של מושרף הוא החל לצבור סמכויות חסרות תקדים, כמו זו המאפשרת לו לפזר את הפרלמנט. כעת ייכנס לתפקיד באופן זמני יו"ר הסנאט מוחמדיאן סואומרו, עד להצבעה שתתקיים בשני בתי הנבחרים בתוך 30 יום.

בביקורו בארה"ב בחודש שעבר זכה ראש הממשלה יוסף רזא גילאני לתמיכה רחבה מהממשל בוושינגטון, אולם הוא עשוי לעמוד בפני לחץ חסר תקדים מבית. הלחץ צפוי להגיע ממפלגתו, ה-PPP, שבראשה עומד אלמנה של בהוטו, אסיף עלי זרגרי, מהצבא, שאינו שבע רצון מהתפטרות מפקדו לשעבר, ומארגוני הטרור שבמערב, שימשיכו במלחמתם בממשלה כל עוד זו תעמוד לצד ארה"ב. לבסוף יאלץ ראש הממשלה להתמודד עם הרחוב הפקיסטני, שיצא לחגוג את התפטרותו של מושרף, ומצפה לעתיד ורוד יותר.

אלא אם תבצע אחת מן המפלגות מחטף פוליטי, אמור תפקיד הנשיא לשוב להיות ייצוגי בלבד ולמעשה חסר שיניים, כך שגילאני יהיה לאיש החזק במדינה, ולזה ששולט ב"כפתור האדום". כשמסביבו בוחשים כל כך הרבה גורמים בקלחת, ומאחוריו מערכת פוליטית שידעה הרבה יותר מורדות מעליות, צריך רק לקוות שהאצבע לא תרעד יתר על המידה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully