פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרה פרה

      בזמן האחרון כולם דואגים למחזר, משתדלים לצרוך פחות מים וכו'. אבל יש לנו הרגשה שאתם לא יודעים מה באמת הכי מזהם, וכמה זה באשמתכם

      נושא האקולוגיה צבר הרבה מאוד מודעות בשנים האחרונות. נעשינו מודעים לחשיבות של מיחזור, הפחתת שימוש בשקיות ניילון, חיסכון בחשמל, ודברים נוספים שאנחנו יכולים לעשות בשביל להציל את העולם שלנו, למעננו ולמען ילדינו.

      מוזר מאוד שאף אחד לא מדבר דווקא על הגורם שהכי מזהם ומזיק לסביבה (ומי שכן שומע על הנושא, מתייחס אליו בביטול מוחלט) – על פי האו"ם, תעשיות המזון מהחי יוצרות את הזיהום הכי חמור שקיים היום, פי שתיים מנסיעה במכוניות. מוזר איך אנשים, שבסך הכול רוצים להפחית את הפגיעה בסביבה או בבעלי החיים, פתאום לא רוצים לשמוע כשמגיעים לנושא של אי אכילת בשר או מוצרים אחרים מהחי. אז הנה כל האמת.

      זיהום עד הצלחת

      תעשיית המזון מהחי היא, כאמור, המזהם מספר 1 בעולם כיום – זאת על פי דוח האו"ם (מדובר ב390 עמודים, אבל פה למטה יש לכם תקציר. מומלץ לקרוא) וזה חלק ממה שקורה בתעשיות, על קצה המזלג: את בעלי החיים מרביעים בהמוניהם, וכול אחד מהם מייצר פסולת בכמויות בלתי נתפשות. לול המאכלס 30,000 תרנגולות מפיק כארבעים טונות של פסולת בשבוע, וכול פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה לזו שמפרישים כארבעים בני אדם. ההפרשות מזהמות את הקרקע והאוויר, חודרות למי-התהום, והורגות את החיים המתקיימים בהם.

      כדי לספק שטחי מרעה לתעשיית הבשר, נכרתים יערות גשם באמריקה ובמזרח הרחוק. ב25 השנים האחרונות הושמדו כמעט מחצית מן היערות הטרופיים של מרכז אמריקה, רובם כדי לספק שטחי מרעה. למעשה, 98% מגידולי הסויה, החיטה והתירס בעולם, מנוצלים להאבסת בעלי חיים במשקים. תחשבו כמה אוכל היה יכול להיות לנו, אם היינו צורכים אותם ישירות.

      ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי. בזמן האחרון, עולה המודעות למחסור במים בעקבות משבר המים בישראל. אם היו מספרים לכם שתוכלו להציל את הכנרת אם תעברו לתזונה צמחית – הייתם מקשיבים?

      למה אף אחד לא מדבר על זה?

      התשובה היא פשוטה: פוליטיקה. אף אחד מהחבר'ה שמנהלים לנו את העולם לא באמת חושב על כדור הארץ, אלא על קולות הבוחרים במסע הבחירות הבא ועל הרייטינג העולה. כשהמודעות לשמירת הסביבה עולה, מאוד אופנתי לשדר תוכנית טיפים או להציג מצע בחירות שמציעים לנו למחזר נייר – אבל אם פוליטיקאי היה רץ לבחירות עם מצע שקורא לעבור לצמחונות למען הסביבה, הוא לא באמת היה מצפה להגיע לראשות הממשלה. וכשהשיקול היחיד הוא קולות העם, קל מאוד להתעלם באלגנטיות מהעובדות המטרידות האלה, כדי שקהל הצופים והבוחרים ימשיך בחיים הנוחים הכוללים אכילת שניצל, סטייק ודגים.

      אז הפעם, זה באמת תלוי רק בנו: אסור לנו לחכות שמישהו למעלה יתעורר, אלא להפנים בעצמנו מה קורה לאוכל שלנו בדרך לצלחת, ולעשות משהו בנדון לפני שיהיה מאוחר מדיי. ואסור לחשוב שאנחנו לא משפיעים, כי האחריות היא עלינו בלבד. אומנם חלקו של צרכן בודד במערכת הכוללת אינו גדול, אבל אסור לשכוח שהמערכת הכוללת מורכבת מצרכנים בודדים, והדרך היחידה ליצור שינוי היא על ידי שיתוף כוחותיהם של אנשים, באותו אופן שבו גם בבחירות לכנסת יש חשיבות להצבעה על אף שאין משקל רב לקול הבודד.

      כל אחד יכול לשנות. כולנו יודעים כיום כמה חשובה איכות הסביבה, אבל מעטים מוכנים לעשות את הצעד האמיתי שיביא לשינוי הכי גדול. אז בפעם הבאה שאתם קופצים לסופר ומתלבטים איזה בשר לקנות, תעצרו רגע ותחשבו: זה באמת שווה את כל זה?