זהות בדויה

אנדרו כהן מציע לאלו שמחפשים את הזהות האמיתית שלהם, להרפות מהכל, לצנוח לריק המוחלט ולהתמסר למסע הרוחני - כתבה ראשונה

אנדרו כהן
22/08/2008

מזה אלפי שנים שואלים מחפשים רוחניים את השאלה - "מי אני?". כדי לגלות את התשובה בכוחות עצמך, עליך להתחיל בצעד ענק: להיות מוכן להרפות מהכל, באופן מוחלט. עליך לצאת למסע אל המימד העמוק ביותר שלך עצמך, מסע שייקח אותך אל לפני ההתחלה – לפני שקרה דבר כלשהו, לפני שהיקום נולד.

לפני ההתחלה לא היה זמן, לא הייתה צורה, לא היה מרחב - רק ריק מוחלט. לפני ההתחלה לא היה דבר... אבל אתה היית שם.
כדי לחזור אל לפני ההתחלה בחווייתך, עליך להפנות את תשומת ליבך לתחושה העמוקה ביותר של היותך מי שאתה ברגע זה, ובו-זמנית עליך להרפות מהכל. הרפיה זו פירושה שאתה צונח כל כך עמוק אל תוך עצמך עד שאתה מפסיק להיות מודע לגופך וכל שנותר הוא חלל ריק.

בחלל הריק הזה, השכל דומם לגמרי. אין בו זמן, אין בו זיכרון ואין בו אפילו שריד של היסטוריה אישית. ככל שתעמיק לצנוח אל תוך החלל הזה כך ימשיך הכל לנשור ממך, עד שבסוף כל שיישאר הוא אתה. כשתרפה לחלוטין מהכל - מהגוף, מהשכל, מהזיכרון ומהזמן – תגלה, למרבה הפלא, שאתה עדיין קיים. בעצם, בסופו של דבר תגלה שכל מה שקיים הוא אתה!

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר

האני הוא האחד

החלק העמוק ביותר של חוויית המודעות שלך הוא תשתית ההוויה. זהו הריק חסר הצורה שמעבר לזמן, שמתוכו נובע הכל. הבודהה כינה אותו "זה שאינו מת", אחרים מכנים אותו "תודעת הנצח". בכל דרך שלא ננסה לתאר זאת, זהו אותו שום-מקום שמעבר לזמן, שממנו פורץ היקום המתפתח כולו. כפי שאני מבין זאת, זו הגדרה אחת של אלוהים. הוא כבר מלא, כבר שלם, ללא מקום שעליו להגיע אליו וללא דבר שעליו לעשותו, ללא מטרה שעליו להשיג.

התשתית הנצחית הזו היא מי שאתה תמיד, מעבר לאופן שבו נראים הדברים ברגע כלשהו. זו המהות של מי שאתה ברמה הבסיסית ביותר. כאשר כל מאפיין שאתה רגיל לזהות כעצמך נושר, מה שנותר הוא מי שאתה במהותך. זה שאתה במהותך הוא ללא שם, ללא היסטוריה, ללא מגדר וללא זהות אישית. זה שאתה לא ניתן למיקום, כי הוא קיים בכל מקום ובשום מקום בעת ובעונה אחת. הוא אתה והוא אני, הוא האחד שאין שני לו, האני ב-א' רבתי שהוא תמיד המהות של כולנו. מעבר לזיכרון, מעבר לזמן, מעבר למימד הנגלה, זה שאתה אינו משתנה לעולם.

כשאתה מתעורר כך, אתה מוצא את עצמך כבר נח לעד ברגע הנצחי שלפני תחילת הזמן. זו החוויה המשחררת: לפני הכל, אני כבר קיים. במסורות המיסטיות הגדולות, התובנה העמוקה הזו מביאה להארה: האני הוא אחד, ולפני שהתרחש דבר כלשהו אי פעם, הוא הווה. ואני הוא זה.

מרגע שאתה יודע זאת באמת, יחסך לחיים משתנה מהיסוד. זהו גילוי מטלטל ומהמם: לחוות ישירות שחלק ממי שאתה, חלק מהתודעה שלך, מעולם לא נולד ומעולם לא נכנס לזרם הזמן. כשמרכז ההזדהות שלך עובר מהמימד האישי לאותו "אני" בן אלמוות, אתה נתקל בפלא האינסופי של חופש וחיוביות מוחלטת שאינם נפרדים מטבע הקיום עצמו.

זהו מאמר מתורגם. השימוש בלשון זכר במאמר זה נעשה מטעמי נוחות בלבד. המקור האנגלי פונה במידה שווה לגברים ולנשים.

  • אנדרו כהן
  • רוחניות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully