הכנסות של חצי מיליארד שקל למזרחי-טפחות ברבעון השני

בנק המזרחי-טפחות, שבשליטת משפחת עופר ומשפחת ורטהיים, רשם ברבעון השני של 2008 עלייה של 3.7% בהכנסות, ל-554 מיליון שקל, ועלייה של 1% ברווח מפעולות רגילות, ל-186 מיליון שקל. הרווח הנקי ירד ב-10%, ל-186 מיליון שקל, בשל רווח חד פעמי של 23 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל ממכירת קופות הגמל של הבנק. דו"חות הרבעון הנוכחי נקיים מרווחים חד פעמיים.

מקור ההכנסה הראשון של המזרחי-טפחות הוא הרווח המימוני: הבנק מקבל את כספי הלקוחות תמורת ריבית ומלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר למי שזקוק להלוואות, לפירמות שזקוקות לאשראי ולמי שמשלם ריבית גבוהה על משיכת יתר. זהו "המרווח הבנקאי". הכנסות אלה של הבנק עלו ברבעון הראשון של 2008 ב-4.7% ל-554 מיליון שקל, כאשר מסכום זה מנכה הבנק את ההפרשה לחובות מסופקים - כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות.

ברבעון זה ירדה ההפרשה ב-12.5% ל-55 מיליון שקל. כעת מסתכמת ההפרשה הכוללת לחובות מסופקים ב-2.91 מיליארד שקלים, שהם 3.75% מתוך תיק האשראי של הבנק שמסתכם ב-77.3 מיליארד שקלים. רווחי המימון בניכוי ההפרשה לחובות מסופקים עלו לפיכך ב-7% ל-499 מיליון שקל.

ביטול חוק התיאומים עלה לבנק המזרחי טפחות 41 מיליון במחצית הראשונה של 2008 - דבר המתבטא בסעיף ההפרשה למסים. חוק התיאומים קבע כי בבואן של חברות לשלם מס, תנוכה האינפלציה מהתשלומים. כך, במצב של אינפלציה גבוהה, יכלו החברות לשלם מס מופחת, כלומר "להתקזז" על גובה האינפלציה. הכנסת ביטלה את חוק התיאומים, כך שמגן המס הזה בוטל וכעת השחיקה האינפלציונית על ההון העצמי - שהיתה מוגנת באמצעות הטבת המס - נשחקת בהתאם לאינפלציה.