אוקראינה - החזית הבאה של רוסיה?

האם הולך ומתרקם משבר חדש בין רוסיה לבין רפובליקה סובייטית לשעבר נוספת? נשיאה הפרו-מערבי של אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, ביקר היום (חמישי) בגאורגיה, הביע תמיכה בנשיאה מיכאיל סאאקשווילי, והורה לצבא האוקראיני להגביל את תנועת האוניות הרוסיות ששטות בשטחה הימי בים השחור. משרד ההגנה והצבא האוקראיני הבהירו כי ימלאו אחר ההוראה, וידרשו מהאוניות הרוסיות שעוגנות בנמלי אוקראינה בחצי האי קרים, לתת לאוקראינה התראה של 72 שעות בכל תנועה שיבצעו בשטח בים השחור.

גנרל רוסי בכיר הבהיר כי לא ייענה לדרישה, אותה כינה "שטות גמורה", ומהקרמלין נמסר כי היא נוגדת את אמנת החברות ושיתוף הפעולה שחתמו שתי המדינות ב-1991. הצי הרוסי השתמש בנמלים האוקראינים בחצי האי קרים מאז חתימת האמנה עם נשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין.

לאחר התפוררותה של ברה"מ ועצמאותה של אוקראינה זרמו מים רבים בוולגה, ונשיאים אוקראינים פרו רוסים התחלפו ביושצ'נקו הפרו-מערבי, שרצונו להצטרף לברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) והישענותו של ארה"ב, בדומה לסאאקשווילי, הקימו עליו את רוסיה, כמו גם את המיעוט הרוסי הגדול שמתגורר בדרום המדינה.

ניצנים ראשונים לעימות בפועל נרשמו אתמול, כאשר המצור הימי שהטילו הרוסים על הנמל הגאורגי בעיר פוטי, שלחופי הים השחור, מנע מאוניה אוקראינית שעגנה במקום ועליה 48 אנשי צוות מלשוב לנמל הבית שלה בחצי האי קרים. משרד החוץ של אוקראינה פתח בשיחות עם משרד החוץ הרוסי על מנת לפתור את המחלוקת.

למשבר בין גאורגיה ולרוסיה יש השלכות גם על מדינות אחרות שגובלות עם רוסיה, וזכו לעצמאות עם נפילת ברה"מ. עם זאת, נראה כי האשם בפרוץ המשבר הוא לא אחר מאשר המערב, שחילק למדינות כגון גאורגיה ואוקראינה הבטחות אינספור להצטרפות למועדון נאט"ו, שעוררו את כעסה של רוסיה.

עבור פולין וצ'כיה, שהיו לא יותר מגרורות לשעבר של ברית המועצות, הדרך היתה קלה באופן יחסי. ההסכמים שהשיגה ארה"ב עם שתי המדינות הללו לגבי פריסת סוללות של טילים נגד טילים ומכ"מים מתוחכמים, למרות שכוונו נגד אירן, העלו את חמתם של הרוסים, שראו בכך הפרה של האמנה האנטי בליסטית של 1972, שאמורה היתה לעצור את מירוץ החימוש בין ברה"מ לארה"ב.

דרכן של הרפובליקות הבלטיות של ליטא, לטביה ואסטוניה, שנחשבו למדינות עצמאיות וקיבלו תמיכה רבה מבעלות ברית ותיקות ביבשת, היתה מורכבת יותר. בנוסף, תהליך הצטרפותן לאיחוד החל בעוד רוסיה עדיין התאוששה מקריסת הגוש הסובייטי.

מצבה של אוקראינה שונה. ראשית, היא מוגדרת ברוסיה כ"חו"ל הקרוב", ממוקמת על גבולה המערבי, וכאמור - שוכנת על גדות הים השחור ומחזיקה בנמלים אסטרטגים בים השחור. הממשל הרוסי אינו מעוניין לראות נוכחות של נאט"ו, ברית עליה אמר כי לאחר תום המלחמה הקרה הפכה מיותרת, בחצרו הקדמית. ההחלטה בנושא הצטרפותן של אוקראינה וגאורגיה לנאט"ו צפויה ליפול בחודש דצמבר, כך שפרשנים סימנו את החודש האחרון של השנה, שיהיה גם החודש האחרון של הנשיא ג'ורג' בוש, כרגע שבו יפרוץ העימות הבא עם הדב הרוסי.

חשוב מכך, אוקראינה היא חלק ממה שהרוסים מחשיבים כמרכז השפעה – גבולות רוסיה השתנו במאות האחרונות לפי המצב הפוליטי, אך היא עדיין מאמינה כי זכותה להשפיע על אזורים מסוימים עולה על המיקום המדויק של הגבולות בכל רגע נתון.

המעצמה היחידה בעולם, ארה"ב, זקוקה לשיתוף הפעולה של הרוסים בנושאים דחופים יותר, כגון צפון קוריאה ואירן, והסבירות כי מדינות כגון גרמניה, המייבאות את מרבית הנפט שלהן מרוסיה, ייצאו נגד ראש הממשלה ולדימיר פוטין – נמוכה מאד. לפי אמנת נאט"ו, כל עימות אליה נכנסת אחת החברות מפעיל את שאר החברות, והרי לא תרצה לפתוח במלחמה עם מי שיכול לסגור לך את ברז הגז.