אבאל'ה

הורים רבים טענו באוזני, כי מורה רוחני שלא לקח חלק בחווית גידול הילדים, אינו יכול לטעון שהבין משהו בנוגע למהות החיים. לגורו ניסרגדתה מהרג' (1897-1981) דווקא כן יש ילדים, אפילו ארבעה ואפילו היתה לו חנות לבגדי ילדים (מהצד הוא גם מכר סיגריות). בגיל 34 לקח אותו חבר לחצרו של הגורו (בעל השם באמת מסובך) סידהארמשסוואר מהאראג', שהציע לו תרגול רוחני צנוע: לא מדיטציות ולא נשימות, אלא קצת מנטרות והתבוננות בתחושת ה- I Am.

משהו בתרגול הפשוט הזה היה חזק מכל, ניסרגדתה סגר את החנות, עזב את משפחתו ויצא להימלאיה מתוך מטרה להתמסר לחיפוש רוחני. אבל, תוך זמן קצר הוא הבין שחיים רוחניים מתנהלים בתוך החיים, בחיק המשפחה ולא מחוצה לה. הוא חזר לביתו שבבומבי ובדיוק אז, נפטרו אשתו ואחת מבנותיו.

מתוך צער גדול שחווה ומרצון לתת לאחרים את ידיעותיו שהשיג בתרגולו הרוחני, החל בשנת 1951 ללמד סקרנים ומאזינים שפקדו את חנותו. הוא נשאר אלמוני ורק בשנת 1973 הגיע לביתו בחור צעיר בשם מוריס פרידמן, שחיפש אחר גורואים לא ידועים. פרידמן נדלק והחל לתמלל את שיחותיו עם ניסרגדתה. שנה אחר כך הוא איגד אותם והוציאם לאור בספר תחת השם: "I AM THAT", שהפך מיד ללהיט עולמי.

לאחר פרסום הספר עליית הגג בביתו של ניסרגדתה התפקעה ממבקרים. לכולם ניסה מהרג' להסביר, לפעמים גם בתשובות סותרות, מה משמעות ההתבוננות ב- I AM. לדבריו, לא מדובר במחשבה או במסקנה, אלא בהרגשה ובתחושה מיוחדת שמייצרות חוויה. אם נתמקד בהרגשה זו לעומק, מבטיח מהרג', לא רק שנדע לחוש את עצמנו, אלא גם את היותו של כוח גדול הרבה יותר שאנחנו רק חלק ממנו.