יש לי חלום

האם את ברורה לגבי איזה בן זוג את רוצה? האם את מאמינה שמגיעה לך זוגיות? מהמעט שאת מספרת בשאלתך, נראה לי שאלה הן שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך. תחקיר נוסף שיכול לעזור לך הוא בדיקה איך את בוחרת את החברות שלך וכיצד את מסתדרת איתן? מה את עושה איתן שגורם לך להרגיש בנוח ולהחזיק בחברות זמן ממושך, שאת לא עושה או פוחדת לעשות עם גברים? תשובות אלה ירמזו לך מה את צריכה לשנות כשמדובר ביחסים עם גברים. חשוב שתדעי שמערכות יחסים זוגיות הם הדבר הכי מאתגר והכי קשה לקיים בחיים הפיזיים שלנו, אך זה אפשרי. בהצלחה!

בדרך כלל כשאנחנו רוצים משהו שבא מתוכנו, הוא בא עם תשוקה, עם רגש. על רצון כזה אנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב, לדבר, לחפש דרכים להתקרב אליו או למצוא פתרונות איך להגשים אותו. המחשבה על דברים שאנחנו רוצים, כשהם באים מתוכנו, גורמת לנו לתחושה נעימה כשאנחנו חולמים עליהם. לעומת זאת, הרצון שבא מאנשים אחרים והציפיה שמגיעה מההורים, מהילדים, מהממונים עלינו, מביאים איתם תחושה של מעמסה, של מחויבות להגשים רצון או חלום של אדם אחר, לא של כיף. כמובן שהרבה פעמים נמצא את עצמנו עושים דברים שאנחנו לא רוצים, כמו לקום בלילה לתינוק בוכה כשאנחנו עייפים. צריך לזכור שרצינו ילדים ואת האושר שהם מביאים איתם ולא בהכרח את השינה המקוטעת בשנים הראשונות.

כשאתה מחליט, אתה מחוייב! מחוייב לחשוב, לתכנן ולבצע את היצירה שלך ולו כלפי עצמך. ההחלטה מביאה אותך לאחריות ליצור, אחריות הרבה פעמים מצריכה פוקוס, כלי מאוד חשוב המקדם אותך לחפש פתרונות ודרכי פעולה ליצירה שלך. ההחלטה שמה אותך בתוך היצירה ולא בהתבוננות מהצד עליה. כשאתה מחוייב, גם היקום מתחייב ומתגייס לעזור לך ואז קל לך יותר.

אנו זקוקים ל- 30 ימי תרגול רצופים בכדי לתכנת את המוח התת מודע שלנו במידע חדש. 30 יום בכדי להתיר את החיבורים הישנים הקיימים בין תאי המוח במידע הקיים שצברנו במשך שנים. זה הניסיון שלי מתרגול בפועל במשך שנים רבות, וזהו גם המידע שאנחנו מקבלים ממדענים העוסקים בפיזיקה קוונטית.

את אכן יכולה להתכוונן לעשות את תרגיל "ספירלת היצירה" עם האדם בו את מעוניינת, אך עליך לזכור שאינך יוצרת לבד. לאותו גבר יש גם את האישה הספציפית בראש ואת יכולת הבחירה ובסוף הוא יכול לרצות מישהי אחרת. ולכן, כאשר אנחנו יוצרים אנחנו מבקשים "אדם ספציפי, דומה לו או יותר טוב", בכדי לא להגביל את ההיצע מהיקום וזה מה שאני מציעה לך לעשות. אגב, תרגיל "ספירלת היצירה" הוא לא רק עבודה בדמיון מודרך, אלא תרגיל יצירה המשתמש בדמיון מודרך כאחד הכלים שלו ולכן הוא עוצמתי יותר.

אני לא מאמינה שלאנשים יש כוחות עלינו, אלא אם נתנו להם את הכוח הזה. למה אנחנו עושים זאת? איך אנחנו נותנים למעשה את הכוח שלנו לאדם אחר? זה קורה מכמה סיבות: כאשר אנחנו מקשיבים או מאמינים למה שהאדם האחר אומר בלי לבדוק, עם עצמנו, את דבריו. כאשר אנחנו פוחדים מאותו אדם או חושבים שהאדם האחר חזק יותר או חכם יותר מאיתנו ונותנים לו את הכוח להחליט עבורנו. כאשר אנחנו עצלים, לא רוצים לקחת אחריות על חיינו ומעדיפים להאשים את האחר כשמשהו משתבש. אל תפחדי! תחשבי את על עצמך מחשבות טובות, תתמקדי באיכויות הטובות שיש לך ואל תבקרי את עצמך (כמה שאפשר), כי לך יש הכי הרבה השפעה עלייך - המחשבות שלך הן בשליטתך המלאה.

יש לכך חשיבות. כאשר את חווה את עצמך כשחקנית ב"סרט" אותו את רוצה ליצור, את מעורבת יותר רגשית. להט רגשי עוזר לנו להתחבר ליקום כולו ובכך ליצור מהר יותר (כנסי לקישור לכתבה על רגשות - מעגל שלישי). בכדי לראות את עצמך בתוך הסרט שלך, צריך בסך הכל תרגול, שבעזרתו, עם הזמן תוכלי לחוות את עצמך בתוך היצירה שלך. לעת עתה הצפייה מהצד - עליך ועל היצירה שלך, זה גם טוב, זה שלב בלימוד תהליך היצירה.