פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מות נסיך השירה: "דרוויש הוא סמל פלסטיני"

      הפלסטינים באבל על מותו של מוחמד דרוויש, אחד מענקי השירה הערבית. שניים מידידיו ומעריציו מנסים להסביר מה היה סוד קסמו

      אבל כבד ירד על העם הפלסטיני עם היוודע דבר מותו של הסמל הלאומי, המשורר מחמוד דרוויש. במהלך השנים רכש לעצמו דרוויש מאות אלפי מעריצים – מאינטלקטואלים ועד פשוטי העם. כולם התחברו לשיריו המהפנטים, שיותר מכל עסקו בגעגועיו למולדתו, אך לא רק: שירים רבים, שכתב בעיקר בשנים האחרונות, עסקו גם בנושאים אישיים כמו אהבה ומוות. יממה לאחר מותו של אחד מענקי השירה הערבית, מנסים שניים מידידיו ומעריציו להסביר את סוד קסמו.

      "דרוויש הוא אדם שגדלתי על שיריו שהם הביטוי הכי אצילי לנרטיב הפלסטיני", אומר לוואלה! חדשות יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. "בהוויה הפלסטינית אין יותר מדי נקודות אור, ואילו שיריו של דרוויש הן נקודות האור. הוא גם היה ידיד אישי שלי. כשאומרים שהייתי חבר שלו זה מקור לגאווה בשבילי. הוא מסוג המשוררים שמכופפים את הפרוטוקול הרשמי. לרוב משוררים קמים לכבודם של מנהיגים, אך לכבודו של דרוויש קמו מנהיגים. הוא היה משורר בחסד עליון - היה לו קשר כה הדוק עם השפה עד כדי כך שהוא יכול היה ללוש את השפה והיא מצדה סגדה לו. הוא הפך מילים פשוטות של השפה לארמונות פאר".

      "אי אפשר להפריט את דרוויש"

      האם העדפת את שיריו הפוליטיים על פני אלו האינדיבידואליים או להפך?

      "אי אפשר לעשות הפרטה של מחמוד דרוויש", פוסק ח"כ ברכה. "הוא שלם, וגם השירים האינדיבידואלים שלו בשנים האחרונות הם יכולים להיות הכי אוניברסלים". ח"כ ברכה מספר על האווירה המחשמלת שחשו כולם בערבי הקראת השירה של דרוויש. "נכחתי בכמה ערבי שירה של דרוויש. זו תופעה בלתי נתפסת. הוא יכול למלא היכלות גדלים ואצטדיוני כדורגל. אלה שבאים לראות אותו הם גם שוטי העם וגם אנשי תרבות, גם פלאחים וגם אינלקטואלים, גם נשים וגם גברים, גם צעירים וגם מבוגרים. לכל אחד מאיתנו היה את מחמוד דרוויש שלו. חלק מהשירים שלו נכנסו כבר לשפה שלנו".

      היכן לדעתך ראוי שייקבר? מה בכלל היה יחסו למוות?

      "הייתי רוצה שייקבר בכפר הולדתו בירווה שבגליל, אבל להערכתי זה לא אפשרי. מצד שני אני מכיר את מחמוד. סוג זה של טקסים אינו לרוחו. הוא לא היה עושה מזה עניין גדול. על אף שהיה רוצה להיקבר בפלסטין, לא מעניין אותו באיזה עפר ייקבר. הוא כתב על המוות דברים נפלאים והוא דיבר עם המוות כמי שחזר משם לאחר התקף לב בשנת 98'. כשיצא מהאירוע ההוא, הוא דיבר עם המוות ואמר לו 'חכה לי קצת, יש לי עוד שיחה חולפת על מה שנשאר בחיי'. כנראה שהוא סיים את השיחה".

      "שימש כסמל לעם הפלסטיני"

      פרופ' ששון סומך, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות ומראשי החוג ללימודי ערבית ואיסלם באוניברסיטת תל אביב, מנסה להסביר את סוד קסמו של המשורר הפלסטיני: "דרוויש, שנחשב לנסיך השירה הערבית, קיבל את תהילתו מסיבות שונות שאחת מהן היא ספרותית גרידא, כלומר כישרון ספרותי ענק. בנוסף הוא שימש כסמל לעם הפלסטיני ולשאלה הפלסטינית שהיא מרכזית בתודעה של כל העולם הערבי".

      "השירים שלו נחשבים להתבטאות העליונה והמושלמת של האדם הפלסטיני. הוא נפתח לעולם התרבותי בעיקר אחרי שעזב את ישראל בשנת 71'. הוא ספג גם את הכלים של שירה מודרנית טובה ובהמשך הוא הרגיל בה את קוראיו שלא רגילים לשירים כה מורכבים. בשלושים השנים האחרונות שירתו מורכבת מאד ולמרות זאת הוא הצליח ללמד את קוראיו כיצד לקלוט שירה כזו ולקבלה. יש בשירתו קצב, מוזיקה ומורכבות מיוחדים במינם".

      פרופ' סומך, ידיד אישי של דרוויש, נזכר בתופעת ההערצה המדהימה שזכה לה דרוויש מצד כל פלחי האוכלוסייה. "לפני עשר שנים ביקרתי ביריד הספרים השנתי של קהיר, והלכתי להופעה של דרוויש, בה הקריא את שיריו. הגיעו לשם עשרות אלפים אנשים פשוטים מהרחוב ששמעו שירה מורכבת. עמדתי מופתע מהעובדה שאף אחד לא הפריע והראה סימני שעמום".

      "דרוויש הרגיש שהמוות מתקרב"

      על מה שוחחתם כשנפגשתם?

      "אני הכרתי אותו בעיקר בתחילת הדרך, כשהיה נער צעיר. בשנים האחרונות יצא לנו להשתתף באותם פסטיבלים. הייתי אצלו במשרד ברמאללה לפני שלוש שנים, שם שוחחנו על השנים שעברו, ומה שהשתנה בעולם. כמובן ששוחחנו גם על שירה. הוא השתוקק לראות את השירים שלו מתורגמים לעברית. הופתעתי מאד שהיה אכפת לו מכך".

      כמובן שאי אפשר להתחמק מהשאלה הפלסטינית שעברה כחוט השני בכל שיר משיריו של דרוויש. "דרוויש לא ראה אפשרות של חיים משותפים. בשבילו הסכם אוסלו היווה כניעה של ההנהגה הפלסטינית לישראל בכך שהרימה ידיים וקיבלה את ישראל כפי שהיא, בלי להתחשב בפליטים ובמיליונים שעזבו. לראייתו הסכם אוסלו לא הוביל לפתרון הבעיות העיקריות. אולם האמת היא שבשום שיר או קטע שכתב לא תמצא אצלו מילה אחת על כך שלישראל אין זכות קיום".

      בשנים האחרונות עבר דרוויש לכתוב שירי אהבה. "השירים האלה אינן מדברים על אהבה בלבד, אלא בין השיטין מסתתר שם גם מוטיב לאומי. אין דבר כזה שיר בלי המוטיב הלאומי", מסביר פרופ' סומך. "בכרך השירה האחרון שלו, שתורגם לעברית, מופיע שיר קינה על המזרחן אדוארד סעיד. בשיר מתאר דרוויש פגישה שנערכה ב-2002 בין השניים. שניהם מדברים על המוות. כל אחד אומר לשני 'אם אמות לפניך תעשה כך וכך'. כשקוראים את השיר היום, עולה התחושה שדרוויש הרגיש שהמוות מתקרב".