גידי מה יהיה איתך?

התפרקות השלטון בישראל מאחריותו לאינטרסים הישירים של בוחריו האזרחים הולכת וצוברת תאוצה. מפעילי הזרוע המבצעת, פקידים ופוליטיקאים, פועלים במקרים רבים בניגוד לטובתו הישירה של האזרח הפשוט ומשרתים אינטרסים של כוחות כלכליים רבי עוצמה. אם וכשמנסים נציגיו של האזרח - חברי הכנסת – לעשות שינוי באמצעות חקיקה מוצאים אנשי הרשות המבצעת אלף ואחת דרכים למסמס את חובתם ובזמן האחרון אף נדמה כי אבדה הבושה, ואי האכיפה והעדר ביצוע של החלטות הכנסת הפכה לדבר שבשגרה.

השר גדעון עזרא הוא דוגמה מצוינת לכך. במסגרת שורת מינויי השרים התמוהים של רה"מ (פרידמן למשפטים, הירשזון לאוצר ועוד) מינה אולמרט את גדעון עזרא כממונה על שני משרדים - איכות הסביבה והתיירות. לא ברור מה לאיש ולצמד הנושאים ובעיקר נדמה שאת גדעון עזרא טובת הציבור לא ממש מעניינת. קחו לדוגמא את עכו.

לעיר היסטוריה עשירה, מיקום מעולה, אוכלוסיה מגוונת וחופים - כל התנאים להפוך למרכז תיירות משגשג. האו"ם אף הכריז על העיר העתיקה של עכו כעל מרכז מורשת עולמי, מה שמקדם אפשרויות הן מבחינת שימור ופיתוח והן מבחינת שיווק תיירותי. ובכל זאת תנועת התיירים אל העיר מדשדשת. הלכלוך ממלא את האזור והמקום והתושבים סובלים מהזנחה סביבתית קשה. הסיבות בוודאי רבות ומגוונות, אבל עיקרן תשתית לקויה והעדר אכיפה מתמשך עליהן אחראים הן השלטון המקומי והשלטון המרכזי - משרדי הממשלה, נאמר תיירות או סביבה - המתפרקים מאחריות.

רק השבוע התבשרנו כי משרד הפנים נזקק לעתירה לבג"ץ בכדי להביא פתרון לבעיית החופים של עכו שנסגרו בפני הציבור לכל העונה עקב הזרמת שפכים תעשייתיים גולמיים לנחל נעמן הנשפך לים מדרומה של העיר. הפתרון, כמובן, לא כולל ניקוי הנחל בזמן הקרוב, אלא אלתור טכני– הסדר של "הודעה מראש" בכל מקרה בו משרד הבריאות מזהה זרימה חריגה של שפכים.

האחריות, מושג חמקמק באווירה השלטונית של ימינו, לטיפול בזיהום החופים מפוזרת בין שרים שונים העסוקים בכיסוי תחת או באינטרסים זרים. זאת ועוד, לאחרונה פורסם כי תכנית ענק ל"שיקום" החופים בעכו הולכת וצוברת תאוצה. למה המילה שיקום בגרשיים? כי התכנית כוללת בנייה יוקרתית על קו החוף, גוזלת את המרחב הציבורי לטובת רווח ואפשר לנחש שיזמי תכנית כזאת מעוניינים בהמשך ההזנחה והזיהום שהרי אז הם בבחינת "משקמים".

ומי לא השמיע את קולו בנושאים סביבתיים מובהקים שכאלו? ניחשתם נכון - האביר הירוק. השר שהישגו העיקרי הוא במיתוג משרדו כמשרד ל"הגנת" הסביבה, חביב התעשיינים וזללני המרחב הציבורי, הלא הוא איש השירותים החשאיים לשעבר, חבר מפלגת השלטון רווית הכישרונות, גדעון עזרא. ומה ההתבטאות האחרונה של השר בעניין כלשהו הנוגע לאיכות הסביבה? התנגדות לשורה של חוקים סביבתיים חדשים הפוגעים באפשרות של בעלי ההון להפיק רווח מזיהום, וזאת בתואנה שאין בידו לממן את פעולות האכיפה.

והנה, בדו"ח של עמותת " צלול" שפורסם השבוע נתבשרנו שהמשרד לאיכות הסביבה מפסיד הכנסות של 200-900 מיליוני שקלים(!) כתוצאה מאי גביית היטלי הזרמה לים כפי שנקבעו בחוק שחוקק בכנסת ב-2005. כלומר לכאורה חסרים לשר משאבים לאכוף את החוקים עליהם משרדו אמון, ובו בזמן רשלנותו הנפשעת בהתקנת תקנות שיאפשרו גבייה של מאות מיליונים, יוצרת את ה"חור" העצום הזה בתקציב המדינה. לידיעתכם - תקציב המשרד שהוא מופקד עליו, אחרי שהסכים לקיצוצים חוזרים ונשנים, עמד ב-2008 על 145 מיליון ש"ח.

נדמה כי כאן מגיעה לשיאה חוצפתו של השר. עד עתה שיירת עמדותיו שמצטיירות כאנטי- סביבתיות (כלומר אנטי - את ואתה ואני, כלומר פרו – הון) היו עוד יכולות לצלוח את הנביחות הירוקות, שהרי רשלנות ופעילות קלוקלת היא מכה נפוצה במשרדי הממשלה. דו"ח פה, טרוניה שם, איזו ביקורת טורדנית, העיקר שבעלי ההון מרוצים. אלא שכאן כבר לא מדובר ברשלנות או אוזלת יד אלא במעשה נבלה של ממש - אי קיום של הוראות המחוקק, נציגנו שלנו, הריבונים, ובמחיר כבד, כלכלי וסביבתי. כשהושבע השר מעל בימת הכנסת הוא נשבע לציית לחוקים ולפעול לטובתנו, מישהו אמר הפרת אמונים?