שנים חסומות

לעתים אנחנו לא מצליחים ליצור למרות שלמדנו את עקרונות היצירה, זיהינו את הדבר שאנחנו רוצים, פעלנו מתוך להט ואמון שמגיע לנו ואף נשארנו בתהליך את הזמן הנדרש. כשזה קורה לנו, אנחנו מרגישים מתוסכלים וחסרי תקווה. אם רגשות אלה ימשיכו לאורך זמן מבלי שנצליח ליצור, התסכול ייהפך לכעס ובסופו של דבר לחוסר אונים וחוסר מסוגלות. אנחנו עלולים להתפשר על מבוקשנו, לוותר ואפילו להתחרט שניסינו ליצור מלכתחילה.

אם זה קורה לכם, המשמעות היא שיש לכם מכשולים ביצירה. המכשולים יכולים להופיע במימד אחד או יותר: במחשבות - בביקורת, מחשבות מנוגדות או ראיה מסולפת של המציאות. ברגשות - פחדים, כעסים, תחושת קורבנות או אשמה. בעולם הפיזי - הימנעות, מחסור בכסף או בזמן . חלק מהמכשולים גלויים וקלים לזיהוי, אחרים חבויים וקשים יותר לזיהוי ולפתרון. חשוב מאוד לזהות את המכשולים ולהסיר אותם כדי להתקדם ולהצליח ביצירה .

אתמקד בשני מכשולים עיקריים: המכשול הראשון הוא פחדים - פחד מכישלון, מהצלחה, מנטישה, מעלבון, מביקורת, מבדידות, מתוקפנות, מחוסר שליטה ומראיית האמת. בעת פחד אני לא יוצאת לפעולה. אם אני פוחדת מנטישה, לא אצא לפגישה עם גבר. אם אני פוחדת מעלבון, לא אומר לאדם אחר את דעתי.

אחד ממטופליי, דני (שם בדוי), פחד מנטישה ולכן הזמין לחייו בנות זוג פחות מוצלחות ממנו, כדי שהן יהיו תלויות בו ולא יעזבו אותו. בתרגיל שבו "חזר" דני לילדות ונפגש עם הנטישה של אמו כשהיה בן שנה, "תוקן" האירוע והעמידה מול הבדידות שחווה דני בילדותו, אפשרה לו לסלוח לאמו ולהתחבר אליה רגשית. בעקבות הסרת מכשול רגשי זה, דני החל לקח סיכונים ונפגש עם בנות מוצלחת יותר. הוא אמנם חווה נטישות מדי פעם, אך התחזק מכל פרידה. במערכת היחסים השלישית מצא דני אישה כלבבו, שרצתה בו ונשארה לצידו.

המכשול השני הוא מחשבות מנוגדות, שמהוות בלמים ליצירה שלנו. כשיש לי מחשבה אחת האומרת: "אני רוצה ילד" ומחשבה שניה האומרת "אם יהיה לי ילד, לא יהיה לי זמן פנוי", המחשבה השניה היא המכשול ביצירה. פעמים רבות, המחשבות המנוגדות נמצאות בתת-מודע שלנו או נסתרות מעינינו ולמרות זאת הן עוצרות אותנו מלצאת לפעולה.

מטופלת אחרת שלי, טלי (שם בדוי), רצתה לרזות. היא ניסתה ספורט, דיאטה, יישמה את עקרונות היצירה - אך לא הצליחה. טלי חיפשה בתוכה מכשול ביצירה ומצאה אמונה מכשילה מהילדות: היא זיהתה את המשפט "תאכלי כדי שתהיי בריאה", שאמה נהגה לומר לה פעמים רבות בילדותה. מאחר שטלי פחדה להיות חולה, היא דאגה לאכול גם כשלא הייתה רעבה.

בגיל 30, טלי הבינה שהאמונה הזו מנוגדת לרצונה להיות רזה, אך זיהתה שלאמונה הזו יש חיים בתוכה, גם כשאמא שלה לא נמצאה לידה. טלי "ניקתה" את האמונה הזו מעולמה הרגשי ושינתה את המחשבה הישנה ש"אוכל מביא בריאות". שינוי זה עזר לטלי לרזות. ללא המכשול הזה, טלי ראתה שלעתים אוכל מביא מחלה.

בשלב הראשון – כתוב באופן מפורט את כל המכשולים שלך וחלק אותם למכשולים במחשבות, ברגשות ובעולם הפיזי.

בשלב השני - עשה את תרגיל "התחברות לאני הפנימי" והתמקד באזור הראש. חשוב על המכשולים שיש לך במחשבות. נשוף חזק מהאף במשך שתי דקות, מתוך כוונה להוציא מכשולים אלה מראשך. התמקד באזור בית החזה. חשוב על המכשולים שיש לך בעולם הרגש ובמשך שתי דקות נשוף חזק מהאף, מתוך כוונה להוציא את המכשולים מאזור בית החזה. בסוף, התמקד באזור הבטן והאגן. חשוב על המכשולים שיש לך בעולם הפיזי ובמשך שתי דקות נשוף חזק מהאף, מתוך כוונה להוציא מכשולים אלה מגופך.

בשלב השלישי - הוסף לשלב השני פעולה פיזית. תעמוד ותנער את גופך תוך כדי כיפוף ברכיים, נשוף מהאף והתכוונן על הוצאת המכשולים מגופך. הקדש לכל אזור שתי דקות – התחל באזור האגן, עבור לבית החזה ומשם לראש.

לסיום, עצור ותנוח בעמידה במשך שתי דקות נוספות. התמקד באוויר שנכנס מהאף וממלא באור את כל הגוף שלך, את כל החלל שנוצר בעקבות המכשולים שנשפת החוצה. שים לב איך אתה מרגיש? האם אתה מרגיש מרוקן, רגוע, מכווץ? חזור על התרגיל פעם ביום במשך שבוע.

למה יש לנו כל כך הרבה פחדים ומכשולים? כילדים, עולם המבוגרים השווה אותנו לאחרים, מדד אותנו פעמים רבות על פי הקוטב השלילי. מה "לא" עשינו, מה אנחנו "לא" יודעים, מה "חסר" לנו. בבית הספר דירגו אותנו לפי ציונים, בחברה קיבלו אותנו יותר אם היינו יפים ובצבא דורגנו לפי התפקיד והדרגה. כך מצאנו את עצמנו ללא רגע של שקט לבחון מי אנחנו, מה אנחנו באמת רוצים או מרגישים.

ברגע מסוים בילדות התחלנו להאמין למבוגרים, ש"אנחנו לא מספיק...". אנחנו זוכרים היטב את הכאב מהביקורת שספגנו כשפעלנו ונכשלנו, אנחנו זוכרים שלפעול - זה כואב. כאב זה הוא מכשול גדול ולכן פעמים רבות נמנע מלפעול או אפילו מלרצות משהו. לפעמים, כתגובה לכאב או לפחד, אנחנו עשויים להתקיף חזרה, אך גם זו לא התקדמות אלא רק ניסיון לשרוד.

אני מזמינה אתכם להיות עולם המבוגרים של עצמכם, להקשיב לעצמכם ולצרכים שלכם, להחליט עבור עצמכם, לא להשוות ולא לבקר את עצמכם. במקביל חשוב לעבוד על הסרת משקעים רגשיים שהצטברו בעבר, עבודה כזאת הנעשית לעומק היא תהליך הנעשה בדרך כלל בהדרכת מורה.

מכשולים אופייניים - חוסר מודעות שיש בנו כל כך הרבה מכשולים. חשש לחוות את הכאב הרגשי שחווינו בילדות. מחסור בכלים.
בשבוע הבא - אענה על שאלות שעלו אצלכם במהלך תהליך היצירה.