דו"ח מיוחד שהוזמן על ידי משרד החינוך חושף תמונת מצב עגומה בכל מה שנוגע לכלים שבהם נעשה שימוש עד כה לאבחונם של ילדים בגיל הרך ועד כיתה ב'. האבחון היה המדד שקבע עד כה את המשך דרכם של אותם ילדים במערכת החינוך. האבחון היה אמור לתת תמונת מצב של מי מהילדים "בשל" לעלות לכיתה א' ומי לא, מי ראוי שילמד במערכת החינוך המיוחד, ומי זקוק לתגבורים כאלו או אחרים בשפה העברית או הערבית. ממצאי הדו"ח, שנכתב במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים, מצביעים על תמונת מצב בעייתית וקובעים כי הכלים לאבחון לא מותאמים כלל לאוכלוסיה הישראלית.
דו"ח ברזניץ, הקרוי על שם מי שעמדה בראש הוועדה לבדיקת הנושא, פרופ' צביה ברזניץ מאוניברסיטת חיפה, קובע כי "ברוב התחומים חסרה שיטתיות במערך המבחנים לאבחון , מדידה והערכה של ילדים בגיל הרך בישראל. כלים רבים שצוינו בדו"ח יובאו מחו"ל ולא הותאמו לאוכלוסיה הישראלית. הצוות ממליץ כי משרד החינוך ייעזר יותר בידע מדעי קיים על כלי אבחון, הערכה ומדידה".
על פי מסקנות הועדה, שפעלה בהתנדבות בשנה האחרונה והורכבה מ-18 מבכירי המדענים בארץ, "חסרים במדינת ישראל כלים לאיתור סינון, אבחון, מדידה והערכה נורמטיביים מתאימים, המאפשרים בחינה שיטתית ומושכלת של ההתפתחות בגיל הרך ברמת הפרט וברמת המערכת במרב התחומים שנבדקו". עוד קבעה הועדה כי המחסור חמור במיוחד כשמדובר בכלים המיועדים למגזר הערבי. ממצאי הדו"ח שמים דגש על הפער ועל הכלים שאינם מתאימים לאבחונם של ילדי המגזר הערבי וכמו כן על המחסור בכלים המותאמים לאוכלוסיית העולים החדשים.
"חסרים במערכת כלי אבחון והערכה"
שלומית עמיחי מנכ"לית משרד החינוך אמרה בתגובה לדו"ח כי "משרד החינוך הזמין את הסקירה המדעית מתוך ידיעה שחסרים במערכת החינוך כלי אבחון והערכה. אנו מברכים את הצוות על עבודתו המקצועית המסורה".
עמיחי הוסיפה ואמרה כי "למשרד יש כמובן עניין רב ללמוד את ההמלצות וליישם את המתאימות, אך יחד עם זאת, לא המתנו לממצאי הדו"ח ובמהלך השנתיים האחרונות המשרד כבר השלים פיתוח של כלי ייחודי לבדיקת רכישת השפה הערבית בגיל הרך שהשימוש בו יתחיל בשנת הלימודים הקרובה. כלי נוסף הבוחן את מידת שליטתם של תלמידים עולים בשפה העברית ויועמד לרשות המורים בשנה"ל הקרובה, נמצא בימים אלה בשלבי השלמת הפיתוח."