המדריך למתנקש הפלילי המתחיל

"פעם היתה מספיקה מילה כדי לסדר את העניינים. היום אתה צריך לפוצץ לבן אדם את האוטו כדי שמישהו ישים אליך לב", אומר אחד מוותיקי העולם התחתון הישראלי, שמבקש שזהותו לא תיחשף. הוא התייחס למותה הטרגי של מרגריטה לאוטין, שבילתה לפני שבוע בדיוק עם משפחתה בחוף הים ונפגעה מכדור תועה של מתנקש פלילי. זה היה האקורד האחרון בשורה של ניסיונות חיסול כושלים, שהביאו למותם של עוברי אורח תמימים. אלא שהמלחמות בעולם הפשע המאורגן לא הסתיימו והמצב עוד עלול להחמיר. גורמים העוסקים בתחום חוזים שבעתיד הקרוב צפוי "מרחץ דמים", כהגדרתם, ולא עקב התלקחות ביטחונית.

אחרי מותה של לאוטין קיבלה המשטרה שלל עצות ממומחים, שבטוחים שהם יודעים כיצד יש למגר את הפשע המאורגן. אם להיות ריאליים, הסיכוי שכך יקרה אינו גבוה. ניסיון העבר מוכיח שהמשטרה נמצאת בדרך כלל צעד אחד מאחורי הפושעים, שההצלחות מעטות ושבדרך יש רגעים רבים של מבוכה ומפח נפש. לכן, במקום לבדוק היכן המשטרה טעתה, העדפנו לבדוק היכן נכשלו נציגי הפשע המאורגן: כיצד קורה שפעם אחר פעם הם אינם מצליחים לפגוע ביריביהם האמיתיים, ותחת זאת פוגעים באזרחים חפים מפשע ולעיתים גם בפעוטות, כמו במקרה הנורא של אביב אילוז בן השלוש, שנהרג ב-1999 ממטען חבלה שהתפוצץ ברכבו של אביו.

אירוע חמור עוד יותר של התנקשות כושלת אירע בדצמבר 2003. מטען חבלה שהוטמן בבניין בצומת הרחובות יהודה הלוי ואלנבי בתל אביב התפוצץ סמוך למי שהיה היעד מספר אחד של המשטרה, זאב רוזנשטיין. היעד נשאר שלם, אך סביבו נהרגו שלושה עוברי אורח ונפצעו 19. חצי שנה קודם לכן, נפצע רוזנשטיין קלות מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן סמוך לרכבו ליד גני התערוכה. תשעה בני אדם נפצעו. את ניסיון החיסול המאוחר יותר הגדיר המפכ"ל דאז, שלמה אהרונישקי, כנקודת מפנה בהתמודדות עם הפשיעה. אלא שהצהרות לחוד והתנקשויות לחוד. כרגע, לא נראה שהמשטרה יכולה לספק תשובות הולמות. השאלה היא איך הפשע המאורגן יכול להצדיק את שמו ולהתארגן. או אז יהיה סיכוי שנוכל ללכת ברחוב בשקט, בלי לחשוש שניפגע. רצח הוא מעשה איום ונורא, שיש לגנות בכל תוקף, אבל ספק אם גינויים יעצרו את משפחות הפשע. אולי כמה עצות הן רעיון טוב יותר.

לפי החשד, רונן בן עדי ושמעון סבח צצו בחוף טובגו בבת ים כשהם רכובים על אופנוע, בשעה שהמקום הומה אדם. כשהבחינו ביריביהם, הם שלפו אקדחים וירו לכל עבר. לאוטין נפלה קורבן לירי חסר האבחנה וחסר האחריות הזה. היא נורתה וגססה לעיני בעלה ושני ילדיה. בן עדי וסבח נעצרו, היעד מסתובב חופשי, גם אם לא מאושר. היכן הזהירות? איפה התכנון? מה ההיגיון? האם המטרות לחיסול לא מסתובבות במקומות דיסקרטיים יותר? איך הרשלנות הפושעת הזאת מתיישבת עם ההילה והתהילה של אנשי הפשע המאורגן?

כלי נשק בו משתמשים לאחרונה יותר ויותר לאחרונה אנשי עולם תחתון הוא טיל לאו (זרזיר). עשרות זרזירים, שתוכננו לחדור שיריון טנק, מוצאים את עצמם בדרך לא דרך בלב המטרופולין הישראלי.

לפני כשנתיים נורה טיל לאו לעבר אסי אבוטבול. הטיל התפוצץ על הכביש, מספר מטרים מרכבו. פחות מחודשיים לאחר מכן, נמצא טיל נוסף באותה השכונה, כשהוא מוכן לפעולה. באותה התקופה, נפתחה אש מרכב נוסע לעבר הרכב בו נהג איציק אברג'יל באזור צומת חורה שבנגב. בסריקות שנערכו במקום נמצא גם טיל לאו מוכן להפעלה. במשטרה חשדו שהטיל יועד גם הוא למי שעל פי הגדרתם הוא ראש ארגון הפשע החזק בישראל. המסקנה מכל הפעולות הללו ברורה: הטילים הללו לא אמינים. עם זאת, כשהם יפגעו, הנזק ההיקפי יהיה עצום. בקיצור, תשאירו אותם בימ"חים.

ישנן שתי שיטות לחיסול אדם בוודאות כמעט מוחלטת, מבלי לפגוע בסביבה. באמצעות רובה צלפים מאופס ניתן לפגוע בכל מטרה בלי ללכלך את הידיים. לחיצה על ההדק מרחוק היא גם שיטה טובה להפעיל מטען חבלה. במקום שמנגנון ההפעלה יחובר לדוושת הבלם או למנגנון ההצתה של הרכב, שלט רחוק בעל מנגנון הפעלה פשוט ביותר ייתן למתנקש המתחיל שליטה מוחלטת בבחירת הקורבן ומועד הפיצוץ. כך יימנעו אסונות דוגמת מותו של אביב אילוז.

כדי לעשות זאת, אנשי הפשע המאורגן יצטרכו להעסיק מקצוענים. פיתרון אחר, זול יותר, הוא פשוט לקחת נשימה ולהמתין להזדמנות. "אלו שפועלים היום, פשוט אין להם סבלנות", אומר הוותיק מהעולם התחתון, שהשתחרר לאחרונה ממאסר ארוך על רצח יריביו. "היום הייתי עושה את אותו הדבר, רק אחרת. הייתי שוכר דירה או משרד מולם ומחכה עם רובה בחלון. אם לא יבואו היום, הם יבואו מחר. וגם אם הם לא יבואו מחר, דבר אחד בטוח: הם יבואו". וכשהם יבואו, נסו בבקשה לשים לב שאין מסביבם ילדים ואזרחים תמימים. די והותר אנשים קיפחו את חייהם בגלל החובבנות שלכם, אנשי הפשע המאורגן.