דו"ח: השב"כ סוחט חולים מרצועת עזה

(צילום: איריס דומאני, עריכת וידאו: ארנון מעוז)

דו"ח חדש שמפרסמת הבוקר (שני) עמותת "רופאים לזכויות אדם", חושף את מדיניות השב"כ להוצאת חולים מעזה לטיפול רפואי שאינו קיים ברצועה. באחת בעדויות בדו"ח מספר חולה: "הגיע אלי איש שב"כ, שגילו 27 בקירוב, ושאל: 'האם אתה צריך לקבל טיפול בבית החולים?'. השבתי: 'נכון'. אמר: 'עליך להשיב על מספר שאלות (...) אם אתה רוצה ללכת לבית החולים, קח את מספר הטלפון הנייד הפרטי שלי, דבר איתי ותן לי מידע על אנשים'".

בדו"ח נטען, כי בשנה האחרונה פועל השב"כ באופן שיטתי בניסיון לגייס חולים כמשתפי פעולה באופן הנוגד, לדברי העמותה, את האמנה הבינלאומית נגד עינויים ואת כללי האתיקה הרפואית. ב"רופאים לזכויות אדם" הצטברו עדויות של חולים מעזה שיציאתם לטיפולים נמנעה לאחר שסירבו לשתף פעולה עם חוקרי השב"כ במעבר ארז.

בדו"ח, ששמו "רפואה על תנאי", חושפים לראשונה חולים פלסטינים מול המצלמה את התהליך שאותו הם מתבקשים לעבור לפני יציאה לטיפול רפואי. מעדויותיהם עולה כי לאחר שהונפק להם היתר יציאה לישראל, הם מגיעים למעבר ארז ושם מעבירים להם חוקרי השב"כ את המסר: "יציאתך לטיפול רפואי תתאפשר רק אם תסכים לענות על שאלותינו ולפעול למעננו כשתשוב לעזה".

א', חולה סרטן מעזה בן 38, מספר, "הוא אמר לי (החוקר): 'אתה חולה בסרטן ועוד מעט זה יתפשט למוח. כל הזמן שאתה לא עוזר לנו תחכה במעבר רפיח'". אחד הפלסטינים שהעידו מסר שלאחר שהשב"כ מנע ממנו לעבור לטיפול, הוא לא הספיק להגיע לניתוח ולפיכך איבד את ראייתו בעינו השמאלית, "וזאת למרות שלא עברתי על עבירה שתמנע ממני אותו", הוסיף.

עמותת "רופאים לזכויות אדם" טוענת כי מדובר בעינוי בשני מישורים. "במישור הסמוי - החולה נתון במעמד התחקור ללחץ כבד. תשובות בלתי מספקות או סירוב מצדו לענות לשאלות החוקרים ודרישותיהם יכשילו את יציאתו לטיפול הרפואי. במישור הגלוי, חוקרי השב"כ מציינים באופן מפורש כי סירוב לשתף פעולה ימנע מהחולה לצאת לטיפול הרפואי. כתוצאה מחששותיהם של החולים לעבור את התחקור, רבים מחליטים לוותר על הטיפול הרפואי ובלבד שלא להגיע לתחקור שב"כ", נמסר.

מהשב"כ נמסרה בתגובה, כי "השב"כ אינו מתנה קבלת היתר כניסה לישראל לצורך הומניטרי בנכונות המבקש למסור מידע כלשהו, למעט מידע מהימן אודות מצבו הרפואי. הליך האבחון, שחלק ממנו הוא התחקור הביטחוני, הינו הליך מקצועי שנועד להעריך את מידת המסוכנות הנשקפת מן המבקש. עמדת השירות נקבעת בכל מקרה קונקרטי תוך עריכת איזון ראוי בין הערכת המסוכנות לבין הצורך הרפואי כשהדילמה הנובעת מהתנגשות אינטרסים זו – ברורה לכל".

עוד נמסר, כי "בקרב גורמי השירות העוסקים בנושא ישנה מודעות עמוקה להיבט זכויות האדם ובראשן הזכות לחיים הכרוך בו. בהתאם לכך מתבצע כל העת תהליך הטמעה של היבט זה כמו גם תהליך ייעול של נהלי העבודה הפנימיים הנוגעים לטיפול בבקשות. יתרה מכך, מפאת החשיבות הרבה המיוחסת בשירות לעיסוק בנושא זה, נדרשים אליו באופן שוטף מנהלים בכירים בשירות ואף ראש השירות עצמו".