(צילום ועריכת וידאו: איריס דומאני)
הממשלה אישרה היום (ראשון) את העברת הצעת חוק מאגר נתונים ביומטרי לדיון בוועדת השרים לחקיקה. על פי הצעת החוק שהציע משרד הפנים, יוקם מאגר מידע לאומי ביומטרי שיכלול תמונת פנים וטביעות אצבעות של אזרחי המדינה. שר המשפטים דניאל פרידמן טרם גיבש את עמדתו והוא יכנס את ועדת השרים בשבועות הקרובים. לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות להצעת החוק בניסוחה הנוכחי.
מטרת החוק היא לאפשר אימות וזיהוי של אזרחי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים - מאפיינים ביולוגיים אנושיים יחודיים הניתנים למדידה - שיהיו בתעודות הזהות, בדרכונים ובמאגר המרכזי. בנוסף, על פי ההצעה, משרד הפנים יקים רשות ייעודית בתוך רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. הרשות המיוחדת תרכז ותטפל במאגר הנתונים הביומטרי. המועסקים ברשות יהיו בעלי הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר והמאגר יהיה מנותק ממאגר מרשם האוכלוסין הקיים.
"הצורך לוודא קשר חד ערכי בין מציג התעודה לתעודה הוא צורך חשוב ביותר בתרבות הזיופים שקיימת בעולם ובארץ", אמר השר לביטחון פנים אבי דיכטר. "הצלחה בתחום זה של דרכון ותעודת זהות תאפשר כניסה לנושא לחברות עסקיות שילכו בעקבותינו". דיכטר הוסיף כי "בנק נתונים ממלכתי חייב להיות המקום היחיד שבו הנתונים נאגרים והוצאת נתון תתאפשר רק בהליך חוקי מחייב. בכל שאר הגופים, אגירת נתונים חייבת להיות רק בהסכמת הפרט".
"פגיעה הרסנית בזכויות"
לדברי שר הפנים מאיר שטרית (קדימה) החוק נועד להגן על אזרחי המדינה: "לא ייתכן שבגלל היעדר אמצעים טכניים הקיימים במרבית המדינות המערביות, תושבי ישראל יהיו חשופים לגניבת זהותם או מסמכיהם האישיים. לגניבת דרכון או תעודת זהות ישנה משמעות נרחבת והשלכות רבות, כולל ביטחוניות".
לעומת זאת, לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעת החוק וטוענת כי טמון בה "פוטנציאל של פגיעה הרסנית בזכויות היסוד של אזרחי המדינה ובמיוחד בזכותם לפרטיות". בפנייה לשר המשפטים לעכב את הליך אישור ההצעה מועלות מספר השגות לגביה. הפונים מבקשים לדעת כיצד יימנע שימוש במידע על ידי מדינות זרות ואיזה מידע אישי נוסף כגון מוצא, צבע, גיל ומין ייאגר. כמו כן עולה התהייה אילו צעדים יינקטו במקרה של פגיעה במאגר.
"הקמת מאגר ביומטרי ראשי לכלל האזרחים תפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות", טען יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי. לדבריו, הפגיעה באזרחים תהיה כפולה: "המאגר יהיה מצוי בסכנת פריצה על ידי גורמים עוינים ויוכל לעמוד לרשות המשטרה וכוחות הביטחון. הוא יהווה פוטנציאל למטרד לאזרחים, שיהפכו לפושעים פוטנציאליים בעל כורחם".
גם האגודה לזכויות האזרח גינתה את אישור הקמת המאגר, ומסרה כי , כי הקמת מאגר מידע כה רגיש היא צעד מסוכן, שאין לו אח ורע במערב. חבר האגודה, עו"ד אבנר פינצ'וק התריע היום, כי "הסכנה הרבה הגלומה במאגר של נתונים ביומטריים, נובעת מכך, שבניגוד למידע מסוג אחר, אם מידע ביומטרי נופל לידיים זרות, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך, שכן זהו מידע אישי שאינו ניתן לשינוי או החלפה". לדברי פינצ'וק, "מרגע שמידע ביומטרי של אדם מסוים יגיע לידיו של עבריין, 'זהותו' של אותו אדם תהא נתונה בידי העבריין לעולמי עד שהוא יוכל לעשות בה שימוש ככל שיחפוץ".