לבני ומופז - ראש בראש

בהודעתו הדרמטית ביום רביעי הכריח ראש הממשלה אהוד אולמרט את חברי הכנסת של קדימה לרדת מהגדר ולבחור את המועמד המועדף עליהם להנהיג את המפלגה, ואולי גם את המדינה. כעת, יממה לאחר ההודעה, השרים וחברי הכנסת בעיקר מבולבלים. ההתייעצויות הפנימיות בעיצומן וסבב השיחות בין המועמדים לתומכיהם הפוטנציאליים מתרחש במלוא המרץ, החל מאתמול בבוקר.

עם זאת, יש חברי הכנסת שלא המתינו לפרישת ראש הממשלה מהמרוץ וכבר לפני מספר שבועות חרצו את החלטתם. על פניו, כרגע לשרת החוץ, ציפי לבני, יש תומכים רבים יותר בקרב חברי הסיעה. בראש התומכים נמצא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שאף מקיים שיחות שכנוע עם יתר חברי הסיעה. מלבדו, תומכים בלבני גם סגנה, מגלי והבה, וחברי הכנסת יצחק בן ישראל, עמירה דותן ושלמה מולה. לשר התחבורה, שאול מופז, יש תומך מוצהר אחד בלבד - ח"כ זאב אלקין, הראשון מהסיעה שהביע בקול רם את דעתו.

אלא שיש 18 חברי סיעה נוספים שצריכים לקבל החלטה. לכן תמיכת הסיעה טרם הוכרעה ועל לבני להמתין עם תפירת החליפה. בין שיקולי התמיכה של חברי הכנסת נמצאת גם, כמובן, השקפת עולם דומה, אבל השיקול התועלתני לא נעלם מעיני השרים וחברי הכנסת.

לא לחינם השר לביטחון הפנים אבי דיכטר ושר הפנים מאיר שטרית טרם הצליחו לגייס לעזרתם אף לא חבר סיעה אחד. הסקרים וההרגשה בשטח מצביעים כמעט בבירור על סיכוי רב לזכייה בפריימריז של מופז או של לבני. למרות סקר שהכתיר את דיכטר כפופולרי ביותר מבין 29 חברי הכנסת של קדימה, בין המועמדים לראשות המפלגה הוא במקום השלישי.

חברי הכנסת שהסכימו כבר לקחת צד בהתמודדות לא יהמרו על סוס שסיכוייו לנצח קלושים. גם לאחר שרשימות התומכים יסתדרו, ככל הנראה הח"כים והשרים יעדיפו לתמוך בלבני או במופז. אם דיכטר ושטרית יזכו לתמיכה היא תגיע רק מהשורות האחוריות, ואפילו הסיכוי לכך הוא קטן. לדיכטר יש כבר מתנגד נחרץ אחד: הוא היה הראשון שהתנגד לשובו לממשלה של חיים רמון. השר לביטחון פנים גם הגן בתוקף על המשטרה והפרקליטות, בשעה שרמון דרש להקים ועדת חקירה לבדיקת ההדלפות מחקירתו.

17 יושבי הגדר האחרים יצטרכו להכריע בימים הקרובים על בחירתם. לדברי השר לפיתוח הגליל והנגב, יעקב אדרי, הוא יודיע בראשית או באמצע שבוע הבא על העדפתו. כמוהו, גם שר הבינוי והשיכון זאב בוים יכריע בשבוע הבא. מקורביו טוענים, כי ארבעת המועמדים מחזרים אחריו במרץ. "יש לבוים הרבה יותר כוח ממה שחושבים", הם טוענים. לבוים יש יתרון נוסף לחיזורים אחריו: הוא אחד מחבריו הקרובים של אולמרט, שעדיין נהנה מתמיכה בשטח של קדימה.

רוני בר-און ורמון יצטרכו להחליט גם הם. מן הסתם כמו בוים, הם צפויים להודיע על החלטתם בזמן הקרוב. גורמים בקדימה העריכו שדוד טל יתמוך במועמד שבו רמון יתמוך. במידה שחברי הסיעה יביעו את תמיכתם על פי עמדות מדיניות, הרי שללבני יצטרפו החברים היוניים של קדימה – יוחנן פלסנר, מנחם בן ששון, יואל חסון ואולי גם שר הקליטה אלי אפללו. אפללו אומנם מקורביו לאולמרט ולבני היתה מתוקפיו הבולטים, אבל מרגע שראש הממשלה יצא מהזירה ההתבטאויות הקודמות כבר לא רלוונטיות עבורו והדף חלק.

אם המחנות יתחלקו על פי מצע מדיני, מופז יוכל לצרף למחנהו את הניצים - השרים זאב בוים, רוחמה אברהם ואת חברי הכנסת עתניאל שנלר, מרינה סולודקין וצחי הנגבי.

יו"ר הכנסת, דליה איציק, שמקורבת לאולמרט, היתה מהראשונים שידעו על תוכן הודעתו. כרגע היא החליטה להתנתק מהאירועים סביבה, גם מפני שקיבלה בצורה קשה את פרישתו הצפויה של ראש הממשלה. הבחירה לא דחופה עבורה, וכנראה שהיא לא תהיה מהראשונים שיבחרו צד.

הנבחר יכריע גם את אופי הממשלה. אם מופז יצליח להרכיב ממשלה, ככל הנראה היא תהיה ממשלת מרכז-ימין, עם קדימה, החרדים, שתי סיעות הגימלאים ואיחוד לאומי-מפד"ל. לבני, לעומתו, תשאף כנראה להרכיב ממשלה שתקדם את ההסכמים המדיניים עם הפלסטינים והסורים, ולצורך כך היא תצטרך לצרף אליה את מפלגות השמאל, העבודה ומרצ, ואולי גם את סיעת הגימלאים. קשה לראות איך ש"ס תוכל להסתדר עם השקפותיה המדיניות. עם זאת, ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית לימדה אותנו שהצורך בהישרדות מוליד קואליציות מוזרות, שחזקות מכל אידיאולוגיה.