היכן שהוא ברחבי מדינת ישראל עובדים עכשיו כמה אנשים במרץ על התיק הפלילי של ראש הממשלה הבא של ישראל. אזרחי המדינה צופים כבר כמה שנים בעל כורחם בגרסת הריאליטי של "המועמד ממנצ'וריה". פרשיות פליליות מביכות מושתקות עד שהפוליטיקאים שבמרכזן נוסקים ומתמנים לתפקידים משפיעים. ממש אז יש מי שמוציא את השלדים מהארון ומבצע חיסול ממוקד של אותו איש ציבור.
זו אינה תאוריית קונספירציה. זוהי המציאות בשטח. הסיפורים על משה קצב התרוצצו שנים במילייה הפוליטי והעיתונאי מבלי שמישהו חשב לנצל את זה כדי לקפד את הקריירה של קצב, אז רק פוליטיקאי זוטר. כל פרשות השחיתות של אולמרט עוסקות בימים לפני שהתמנה לראש ממשלה. האם יכול להיות שהן כלל לא היו צצות לו אולמרט לא היה יורש את אריאל שרון? את אותם הדברים אפשר להגיד על פרשת הירשזון, וגם על אריאל שרון שקדם להם. הרצף והתזמון מונעים כל טיעון למקריות.
חשוב להבהיר כבר בתחילה: אין בכוונת הדברים לרמוז כאילו קצב לא הטריד מינית, אולמרט לא קיבל מעטפות או שהירשזון לא שוחד ביסודיות. את כל הדברים האלו יכריע בית המשפט. יתרה מזו, מחומר הראיות שהוצג לציבור בפרשת אולמרט ניתן להמר שהסיכוי להרשעה בסעיף שחיתות כלשהו אינו נמוך. הטענה שמוצגת כאן היא שהוצאת הדברים לאור, פרסום החשדות והעברת החומרים המפלילים לגורמי החקירה כל אלה אינם תוצאה של חקירה משטרתית, אלא עבודה של גורמים פוליטיים ובעלי עניין אחרים.
יהיה מי שיגיד שמדובר במעשה סחיטה ציבורי לכל דבר ועניין. הרי ברור שיש לפוליטיקאי מה לעשות כדי למנוע את הוצאת הטינופת לכיכר העיר. האם גורלו הפוליטי של אולמרט יכול היה להיות שונה לו ביצע מדיניות אחרת או פעל בצורה שונה? בלתי אפשרי לקבוע בכלים שעומדים לרשותו של עומד מהצד. מי שחייב לבדוק את הדברים ביסודיות הם חוקריו של ראש הממשלה, שבמקביל לבירור החשדות צריכים לברר מי ניסה להפעיל את אולמרט, התאכזב ואז הפיל אותו.
אמור לי מה המדיניות שלך ואומר לך אם אתה בדרך לחקירה
איסוף חומר שלילי או אפילו פלילי על יריבים אינו יוצא דופן בקרבות הפוליטיים. יועצים אסטרטגיים ממליצים למועמדים לבצע "ניקוי אורוות" עצמי לפני יציאה לקמפיינים גדולים כדי למנוע כל סיכוי למטעני צד מחסלי קריירה במהלך מסע הבחירות או בזמן הכהונה. לעיתים מעסיק מטה הבחירות חוקרים פרטיים שתפקידם לברר את עברו של המועמד עבורו הם עובדים, רק כדי להימנע מתקלות מביכות וחשיפות שערוריות במהלך הקמפיין. אך מקרה המבחן בישראל שונה בתכלית. אצלנו הפרשות לא נחשפות בדרך כלל במהלך הריצה לראשות הממשלה או לתפקיד בכיר אחר. אצלנו ממתין מישהו לראות כיצד תנהג ומהי המדיניות שלך, לפני שהוא מוסר חומר מפליל למשטרה ומחסל אותך דרך חדרי החקירות ולא בקלפי.
אם התיאוריה שנכתבה כאן אכן סוחבת מים ומקובעת במציאות, זהו התסריט שנראה בחודשיים הקרובים; זה יתחיל בשמועות ברחוב ובאינטרנט על המועמדים. אלה מהם ששירתו בעבר בכוחות הביטחון עשויים לפגוש פתאום חשדות לעבירות מין במהלך שירותם ארוך השנים. האחרים יתמודדו בעיקר עם חשדות לשחיתות אישית ומפלגתית במהלך פעילותם הציבורית. ככל שיגברו סיכוייו של אחד המועמדים לכבוש את כיסא ראש הממשלה, כך תצוץ עוד ועוד טינופת על אופיו ודרכי פעולתו.
שטרית, מופז, דיכטר ולבני יוצאים למאבק על ראשות קדימה ללא חשדות פליליים או תיקי חקירה פתוחים נגד מי מהם. מישהו רוצה להמר שזה יהיה המצב גם בסיום הקרב המר ביניהם על ראשות הממשלה?