מה רצה ואן גוך להסתיר מתחת לחלקת הדשא?

למעלה מ-120 שנה ציור הנוף של וינסנט ואן גוך "חלקת דשא" ( Patch of Grass ) מ-1887 טמן בחובו סוד. קבוצה של מדענים חשפה מתחת לשכבת הצבע דמות של איכרה, שככל הנראה לא היתה אמורה לראות אור שמש מעודה. בעזרת טכנולוגית רנטגן חדשנית, שזו הפעם הראשונה שמשתמשים בה, התגלה הציור המקורי ומצבו מצוין.

חוקרי אמנות היו מודעים בעבר לקיום דמות האישה. עם זאת, המגבלות הטכנולוגיות על השיטות הקיימות, לרבות קרני רנטרגן סטנדרטיים ואינפרא אדום, הביאו לכך שניתן היה לחשוף רק את קווי המתאר של ראש האישה. הטכניקה החדשה יכולה להבדיל בין פיגמנטים של צבע ולחשוף לא רק את משיכות המכחול, אלא גם מהו הצבע המקורי בו השתמש האמן.

הצורך של ואן גוך למחזר את בדי הקנבס שלו עקב העוני המחפיר ממנו סבל הוביל חוקרים ואקדמאים להאמין שקיימים ציורים מוסתרים נוספים שלו: מומחים מעריכים שואן גוך צייר שוב על כשליש מיצירותיו.

תוצאות המחקר פורסמו אתמול (רביעי) בכתב העת "אנליטיקל כמיסטרי". "ואן גוך השתמש לעיתים קרובות בבדי הקנבס של ציורים שלא השלים או זנח וצייר עליהם ציור חדש. הציורים המוסתרים מספקים הבנה ייחודית ואינטימית של תהליך היצירה של ואן גוך. עם זאת, הכלים הנמצאים כיום בידי המוזיאונים אינם יכולים לספק לנו את המאפיינים החבויים האלו", כתבו המדענים.

במטרה לחשוף את הציור, צוות המדענים – בראשות פרופ' קון ינסנס מאוניברסיטת אנטוורפן וד"ר יוריס דיק מאוניברסיטת דלפט – השתמשו במאיץ מיוחד על מנת להמריץ את האטומים על הקנבס. האטומים, בתורם ייצרו קרני רנטגן כשלכל אחת חתימה ייחודית שאותה זיהה גלאי פלורסנט.

לאחר מכן, יצרו המדענים תמונה בשלושה מימדים של הכימיקלים השונים שנמצאו בכל אחת משכבות הציור. אלו הופרדו והועלו על מודל ממוחשב. הניתוח העלה ששכבה אחת היתה של עופרת בלבד, חומר בו השתמשו כבסיס עליו ניתן לצייר שוב.

הציור עצמו דומה לשורה של יצירות שצייר ואן גוך כשחי בעיר ניונן שבהולנד. היצירה המפורסמת ביותר שלו מאותו תקופה היא "אוכלי תפוחי האדמה" ( The Potato Eaters ) מ-1885. כשצייר ואן גוך את "חלקת הדשא", הוא כבר עבר להתגורר בפריז והשפעתו על הזרם האימפרסיוניסטי הלכה וגדלה. הציור נמצא כיום בבעלות מוזיאון קרולר-מולר שבהולנד.