בחברה אני מצביע אובמה, מאחורי הפרגוד מקיין

רוב הסקרים הארציים שהתפרסמו השבוע בארה"ב הראו שיתרונו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ברק אובמה, מול יריבו הרפובליקני, ג'ון מקיין, הצטמצם לכדי שלושה אחוזים. בסקרים המקומיים אובמה ממשיך להוביל ברוב מדינות המפתח, אלו שאינן דמוקרטיות או רפובליקאיות בהגדרה, וצפויות להכריע את המרוץ.

למרות שמאז שפרשה הילרי קלינטון מהפריימריז הדמוקרטיים, הסקרים מנבאים לאובמה ניצחון, מקנן בקרב תומכיו של הסנאטור מאילינוי החשש כי מה שמכונה "אפקט ברדלי", שוב יפיל מועמד דמוקרטי בן מיעוטים.

המונח הוטבע ב-1982, אז ראש העיר השחור של לוס אנג'לס, טום ברדלי, התמודד על משרת מושל קליפורניה מול ג'ורג' דיומג'יאן הלבן. הסקרים בשבועות שלפני הבחירות הצביעו על ניצחון לברדלי, ומדגמים רבים אף הרחיקו לכת בערב ההצבעה עצמו, וטענו בביטחון שייכנס ללשכת המושל. בסופו של יום התברר, כי עשרות אלפים מצביעים לבנים שאמרו לסוקרים כי יצביעו עבורו, בחרו בסופו של דבר לשלשל פתק למועמד הלבן. הפער הסופי עמד על 100 אלף קולות, לרעת ברדלי.

ב-1989 הפך דייויד דיקינס לראש העיר השחור הראשון של ניו יורק - אך ניצח בשני אחוזים בלבד, ולא בפער דו ספרתי, כפי שהצביעו רוב הסקרי המוקדמים. דאג וויילדר נבחר באותה שנה למושל וירג'יניה, אחרי ניצחון בפחות מאחוז- למרות יתרון של קרוב ל-10 אחוזים בסקרים.

בפוליטיקה האמריקאית נטמעה ההנחה, כי מצביעים לבנים בארה"ב אינם רוצים להצטייר כגזענים באוזני הסוקרים, ותורמים ל"ניפוח" שיעורי התמיכה המשוער במועמדים שחורים או היספנים, מעבר לתמיכה הקיימת בפועל. אלא שבסופו של דבר, לבנים יעדיפו להצביע ללבנים.

מה שחיפש אישוש לתיאוריה הזו, יכל למצוא אותו גם בפריימריז הדמוקרטים, בקמפיין האחרון: לפני ההצבעה בניו המפשיר הראו סקרים רבים יתרון של שמונה אחוזים לאובמה, אך המירוץ שהסתיים בהפרש של שלושה אחוזים לקלינטון. גם בקליפורניה היו הסקרים צמודים בהרבה מהתוצאה הסופית - ניצחון של 9 אחוזים לקלינטון.

לעומת זאת, שבועיים מאוחר יותר הפך יתרון של כ-10 אחוזים של אובמה בסקרים של דרום קרוליינה, לניצחון גדול ב-29 אחוזים על פני קלינטון.

בשורה התחתונה, אובמה הפתיע לטובה במדינות בהן האוכלוסיה השחורה מרובה, והפתיע לרעה במדינות בהן היא מדוללת. על פי אנתוני גרינוולד, פסיכולוג מאוניברסיטת וושינגטון, הטעות של עורכי הסקרים היא שהם עדיין אינם משקללים את התוצאות שלהם תוך כדי התחשבות בגזע המועמד ו/או של המשתתפים בסקר. "אין ספק שיש לכך משמעויות לקראת הסקרים של הבחירות הכלליות", אמר ד"ר גרינוולד לעיתון "אריזונה ריפבליק". "אולם איש אינו יודע בבירור איזו השפעה בדיוק תהיה לסוגיה הזו".

ישנם גורמים נוספים שעשויים לשבש את יכולת הניבוי של הסקרים. למשל, העובדה שרוב הסוקרים אינם מתקשרים לטלפונים סלולרים, וכך מפספסים קהל יעד חשוב שתומך באובמה - צעירים (בני 18 עד 34). סוקרים שכן עושים זאת, נתקלים במספר סירובים גדול יותר מאשר בשיחות לטלפונים קוויים.

בסקרים של ה"ניו יורק טיימס", שבחנו לפני מספר חודשים את דפוסי ההצבעה לפי מידת "העוינות הגזעית" (סדרה של שאלות שבודקות סטריאוטיפים כלפי מיעוטים), עלה, כמצופה, כי ככל שמידת "העוינות הגזעית" גבוהה יותר, כך גדלה התמיכה במועמדים הלבנים.

כיום מתעקשים רוב הסוקרים והסוציולוגים כי "אפקט ברדלי" כמעט ופס מן העולם. הנחה זו אולי עשויה להרגיע את מחנהו של אובמה, שמנסה לשווק את עצמו כמועמד שמתעלה מעל לגזע כזה או אחר, אולם קשה להתכחש להשפעה של האפקט הקיים או המדומה על תודעתם של פוליטיקאים שחורים.

ב-1995, כאשר עלה שמו של קולין פאוול כמועמד אפשרי לייצג את המפלגה הרפובליקאית בבחירות של 1996, מספר פאוול על שיחה שקיים עם המו"ל השחור ארל גרייווס. האחרון הקפיד להזהיר אותו שוב ושוב שלא ירוץ. פאוול הוליך אז על קלינטון בכמה מהסקרים, אולם העובדה הזו לא שיכנעה את גריבס שחזר ואמר לו: "תראה בנאדם, אל תיתן להם לזבל לך את המוח- כשלבנים ייכנסו לקלפי, הם לא יצביעו עבורך". האם גורלו של אובמה יהיה דומה?