כל הצעדים שעשינו עד כה בתהליך היצירה, כמו בהירות ביחס למה שאנחנו רוצים, להט רגשי ופעולות בעולם הפנימי והפיזי, יביאו לתוצאות ממשיות רק אם נתמיד בתהליך, במשך כל הזמן הדרוש לכך שהיצירה תקרום עור וגידים במציאות. מכיוון שיצירה משמעותית דורשת השקעת משאבים ומאמץ לאורך זמן, חשוב מאוד לבדוק אם הבחירה במטרה היא באמת נכונה, חכמה, הגיונית ותורמת, הן בתחילת הדרך וגם לאורך התהליך.
כמה זמן זה "מספיק" זמן? התשובה משתנה מאדם לאדם ומיצירה ליצירה ותלויה במספר גורמים:
1. סוג היצירה שבחרת והקושי ליצור אותה (בניית בית, זוגיות, ביטחון עצמי).
2. האם יש לך מספיק משאבים ליצור את מבוקשך? (ידע, זמן, כסף, כלים, רצון בלהט).
3 מהם המכשולים המעכבים אותך ביצירה? (התנגדויות סביבתיות, פחד, היעדר השכלה או כסף).
4. האם אתה מתמיד ונשאר את "משך הזמן" שדורש התהליך, או פורש באמצע? אם אתה פורש, כאשר תחזור ליצירה התהליך יהיה בנסיגה (כמו הרתחת מים, כיבוי האש והרתחה מחדש).
תקופת הבשלה
בכל קיץ אני נוהגת להצטרף למחנה הקיץ של הצופים כאמא מבשלת. הרבה פעמים ניגשים אלי מדריכים למטבח ומבקשים ממני להכין שתייה חמה לקבוצה שלהם. השאלה הראשונה של המדריך היא: "תמי, את יכולה להכין קפה לחניכים שלי, תוך 15 דקות"? (משך הזמן). אני מסתכלת איזו להבה פנויה יש לי (מידת הלהט), לוקחת בחשבון שיש רוח שתסיט את הלהבה (מכשול ביצירה) וממלאת בסיר מים לקפה ל- 20 חניכים בערך (פעולה פיזית). אני יודעת שכל שינוי באחד התנאים האלה ישפיע על התשובה שאענה למדריך.
וכך אני עונה לו: "להרתיח מים ל- 20 חניכים בלהבה הבינונית שיש לי ועם הרוח מהצד, לוקח בערך 30 דקות". הוא מתקן אותי ואומר שיש לו 40 חניכים. "אז זה ייקח 60 דקות", אני מתקנת את עצמי. "ואם אחסום את הרוח שלא תסיט את הלהבה הצידה?" מציע המדריך. "אז זה בטח ייקח 45 דקות", אני עונה. "תגידי", המדריך ממשיך, "את לא יכולה להרתיח את המים שלי על הלהבה הגדולה?" ( האצת הלהט ביצירה). "אני לא יכולה, מכיוון שבלהבה הגדולה מתבשלת ארוחת הערב ל- 200 חניכים", אני עונה. המדריך מתלבט ואחרי דקה מתרצה. הוא מבין שזהו "משך הזמן" הנדרש ליצירת הקפה, בתנאי השדה הנוכחיים.
ברוב המקרים, נרצה ליצור את מבוקשנו במהירות, במיוחד אם קשה לנו. כשאנחנו לא מצליחים ליצור, נהפוך למתוסכלים, כועסים ולעתים נאשים אחרים בכישלון שלנו. העמדה המאשימה והקורבנית הזו, הופכת בעצמה למכשול ומאיטה את תהליך היצירה. צריך לדעת שלכל יצירה, כמו לכל זרע, יש "תקופת הבשלה" ושהחלומות והמטרות שלכם יתגשמו כאשר הזמן יהיה נכון להם. דעו שהם יתגשמו, אם תישארו מספיק זמן בתהליך היצירה וקחו בחשבון שאתם לא יוצרים בחלל הריק, אלא בשיתוף פעולה עם היקום.
לפעמים נעדיף דווקא לא להאיץ את תהליך היצירה. הרי לא נרצה לאפות עוגה ב-10 דקות, כי אין סיכוי שהיא תהיה אפויה מספיק, או שלא נרצה ללדת לפני סיום תקופת תשעת חודשי ההריון. בדוגמאות האלו, משך היצירה ואיכותה, שזורים זה בזה ללא הפרדה.
תרגיל פיזי
בכדי לעזור לך להישאר את משך זמן היצירה הנדרש, גם כשקשה או כשאתה מתייאש, אציע תרגיל פיזי. הרם את ידייך לצדדים כשהן ישרות, למשך חמש דקות. בדקה הראשונה חשוב על משהו מעצבן, בדקה השנייה חשוב על משהו משמח ושים לב מה קורה לידיים. אחרי שלוש דקות, סביר להניח שתרגיש קושי פיזי ותרצה להוריד את הידיים.
חכה! הקשב למוזיקה שאתה אוהב, תנוע לקצב שמשמח אותך ותתבונן - האם עדיין קשה לך להשאיר את הידיים מורמות? תרגיל פשוט זה ממחיש שמחשבות חיוביות ושמחה עוזרים לנו להתמיד בתהליך היצירה, היכולת להתמיד נותנת לנו בטחון.
אם תחזיק בחזון, תפעל מתוך בחירות חכמות ולא תיבהל מביקורת וכישלונות בדרך, תצליח לממש את היצירה שלך. אין סיבה שלא. הרי כל השפע ביקום הוא בשבילנו ולהנאתנו.
משך הזמן הנדרש לפעולה "בעולם הפנימי", הוא תרגיל "ספירלת היצירה". עשר דקות ביום למשך חודש רצוף, כדי "לתכנת" מחשבה חדשה. גם כאן יש לנו מכשולים אופייניים: חוסר התמדה, חוסר נחישות, חוסר אמון וייאוש. בשבוע הבא נעסוק ב"מכשולים ביצירה" המצויים בעולם המחשבה, הרגש ובעולם הפיזי שלנו.