המדריך לסינגל המיואש

רפיק מציע שתבדקו טוב טוב מה עוצר אתכם בדרך לזוגיות המיוחלת וחושב שפשרה היא לא מלה גסה - חלק ראשון

רפיק ידידיה קמחי
29/07/2008

זהו מאמר על התפשרות בזוגיות. אין הכוונה להתפשרות שהיא מנת חלקם של זוגות עם ילדים, כי עצם המלה "הורה" בשפות רבות פירושו "זה-שאין-לו-חיים-מלבד-בחצי-שעה-באוטו-בין-שהוא-חוזר-מהעבודה-לבין-שהוא-לוקח-את הילדים-לחוגים".

במאמר זה אני מתכוון לשוחח אתכם על ויתור אצל סינגלים, שלא פעם שואלים את עצמם: "מה אני צריכ/ה לעשות כדי להישאר אני בדיוק כמו שאני, בלי לזוז מילימטר מכל התכונות הרעות שדבקו אלי בשנים של זלילת גלידה מול "סקס והעיר הגדולה" (במקרה שלה) או עישון סיגריות מול אולפן ליגת האלופות (במקרה שלו) ובכל זאת להיות בזוגיות?" התשובה כידוע היא שום דבר. אם לא תזוז אפילו מילימטר יהיו לך מערכות יחסים רק עם טרמיטים שיבנו מושבות ענק בביתך.

התפשרות מסוימת נדרשת ורוב הסינגלים מסכימים להכיר בכך. למשל, אחדים מחברי הגברים מוכנים לפעמים לפני יציאה למועדוני העיר לוותר על ניחוח זיעת שחיים וללכת להתרחץ! חלק מהם אף חופפים את מבושיהם מתוך מחשבה טיפשית שאולי יתמזל מזלם בערב והם יקבלו עונג אוראלי בשירותי המועדון. כך שאין אמת של ממש בטענות הנשיות שגברים לא מוכנים להתאמץ למען היחסים – הם מוכנים, בתנאי שהם יודעים מה הם מקבלים בתמורה.

ונשים... הו נשים... ברור שהן מוכנות להתפשרויות רבות יותר משל הגברים ויש לכך סיבה מדעית: היא נובעת מאותו מערך אבולוציוני מורכב, שהעניק להן רחם ושחלות, שינפיקו מתוכם את הדור הבא. המערך האבולוציוני הזה (בעברית פשוטה "אמהות") הוא גם מי שיצייד אותן בסבלנות קוסמית לתינוקות מתוקים שישלשלו עליהן, ישתינו עליהן ויפלטו להן גבינות חמוצות על הכתף. בקיצור, נשים יודעות לוותר הרבה עכשיו בשביל לקבל קצת אחר-כך: הן ימרטו גבות, יתלשו מפשעה, יחנקו בפוש-אפ, ימעדו על עקבים, הכל בשביל להגיע כבר ליום שבו תינוק מתוק יפלוט להן גבינה על הכתף.

אם כך, מסתבר שאנחנו מוכנים לפשרות כאשר יש לנו רצון כלשהו. יוכיח זאת הפתגם העתיק הקובע, כי "אישה תכנס למיטה כדי לקבל רגש, בעוד שגבר יביע רגש כדי להיכנס למיטה". הבה לא נבחן את העסקה המוצעת פה ולא נתעכב על איכות הרגש שאישה שנכנסת למיטה מקבלת מהגבר שלה וגם לא איזה איכות של סקס מקבל הגבר שהביע רגש. בואו נשאר ברעיון החשוב שמובע פה: כדי להגיע לזוגיות יש משחק כלשהו שצריך להכיר.

טוב לדעת (מקודם)

נתפס לכם הצוואר? הגיע הזמן לשחרר בטיפול ביתי וטבעי

מוגש מטעם בי קיור לייזר

משחק הזוגיות

את משחק הזוגיות בגרסתו הקשה אתם מכירים כ"מלחמת המינים": ריבים, כעסים ועלבונות. בגרסתו הנעימה אתם מכירים אותו כ"רומנטיקה": חיזורים, אינטימיות וקיצי בגב. במרחב בין שני הקצוות האלה תשתרע רוב הזוגיות שלכם: מרחב ההתפשרות בין מצוי לרצוי, בין סקס לרגש, בין מאדים לנוגה ואם אתם לא בעניין של המשחק הזה – לך תגדל כרס שעירה וטרמיטים. אם את לא בעניין שלו – יתכן שתעדיפי לחפש תרומת זרע מאשר להישאר בשוק הסינגלים.

למרות שתחרותיות אינה נחלת הגברים בלבד, נדמה לי שהטסטוסטרון מקנה לנו חזקה עליה: כבר בכיתה ט' שמתי לב שבנות שאני נמשך אליהן אינן שמות אלי לב בכלל ואילו את הבנות שמתעניינות בי ומחזרות אחרי אני חווה כהטרדה.

במרכז עולמי אז עמדה חידת סולם ההשפלות הפלאי שניצבתי במרכזו: נערים אחרים ודאי נמשכו לנערות שאני דחיתי. נערים אחרים בטח דחו את הנערות שלא רצו בי והעולם מנקודת מבט זו נראה לא הוגן לחלוטין. למען יפהפיות השכבה הייתי מנסה לעשות רושם במשחקי כדורגל, נחנק מסיגריות ראשונות, מדבר על מוזיקה שאני בקושי מכיר, אלא שהן הסתכלו תמיד לכיוון אחר בדיוק כשהבקעתי גול, נושאות עיניהן אל הבנים הגדולים.

על כך אמר גרושו מרקס: "אני לא רוצה להיות שייך למועדון שמוכן לקבל אותי". כלומר, גם אם אשתך תהיה משולה למועדון הכי טוב בעיר, אחרי שנתיים יצוץ מעבר לפינה מועדון חדש שייתפש בעינייך כעסיסי יותר ומושך פי אלף רק מפני שעוד לא ביקרת בו! האם אתה מדבר על חוק מרפי? אתם ודאי שואלים, זה הקובע שהפרוסה תמיד תיפול הפוך, התור השני יזוז מהר יותר ושאלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים? איך זה קשור לבעיית האגו של הגברים הסינגלים?

ובכן, האגו התחרותי שלנו לא אוהב שום דבר פשוט. הוא רוצה את מה שרחוק, מה שקשה, מה שמאתגר. "אינך יכול להטיל אשליה של שלמות, אלא על מה שרחוק ממך", אמר הבודהה – או במלים אחרות: שנייה אחרי שתנשק את צלחת האליפות המוזהבת אתה תחוש ריקנות קוסמית.

את השכל התחרותי עדיף להשאיר למגרש הספורט. כשלוקחים אותו לעולם הדייטים הוא יוצר מיד סולם השפלות פלאי שבראשו היפים והעשירים (ושאר הערכים החשובים בחברה של היום שאינם מזג אדיב, תרבותיות ושמחת חיים), כזה שלעולם נתרוצץ לאורכו, לעולם לא נגיע לראשו (חוץ מפעם ששכבת עם דוגמנית – ואכן, ריקנות קוסמית). אלה שנמצאים למטה נושאים עיניהם לאלה שמעליהם והללו נושאים עיניהם לאלה שמעליהם ואלו לאלו שמעליהם, ואף אחד לא מביט למטה, לא מסובב פניו למפגש עם מי ש"כאילו" מתחתיו. תסתכל טוב, יש שם מישהו שרוצה אותך. אבל בשביל זה צריך להיות קטן באגו וכאן בא החכם הסיני צואנג צ'ו שנותן רמז לפתרונו של לעניין באומרו: Easy is right!

"הקל הוא הנכון", כך קובע הסיני הזקן. גבר, תסתכל למטה ותראה, בזמן שעיניך מפשפשות בחמודותיה של איזו דוגמנית אטומת מבט, יש אישה שיושבת בצד ונושאת עיניה אליך - שאם תביט בה תגלה את יופייה הפנימי. זכור, מה שנכון - בא בקלות! ואתה בדיוק להיפך: מסבך דברים שלא לצורך- ההסתבכות היא קלה – הפשטות ממש קשה.

רפיק ידידיה קמחי הוא היזם ומנהל התכנים של פסטיבל סינגלס קיץ, שמתקיים בין התאריכים 14-16 באוגוסט, במרכז אומ - מרחב נופש רוחני בבית אורן. עלות השתתפות בפסטיבל: 350 ש' בקניה מוקדמת (עד התאריך 1 באוגוסט) ו- 390 ש' עד התאריך 14 באוגוסט ובשער. בין המופעים המרכזיים בפסטיבל: ההצגה שופרא, לרוז סאונד סיסטם - אלוף הרגאיי והדאב, הרצאה של ד"ר איריס בר און "איך להתחתן בלי להתגרש" ודי.ג'יי Optimistic במסיבת טראנס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully