ביקורו הראשון של ראש ממשלת פקיסטן, יוסף ראזה גילאני, בוושינגטון, שם יוועד עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, העלה מחדש על סדר היום את הכשלון של הממשל האמריקאי במלחמה שהכריז לפני שבע שנים על הטרור.
גילאני אמר אמש (שבת), לפני שעלה על מטוסו לארה"ב, ש"אנו נלחמים באל קאעדה ובטליבן, כי זהו האינטרס שלנו. קיצונים וטרוריסטים הם הבעיה שלנו. זוהי המלחמה שלנו".
בכתבה נרחבת שפורסמה ב"לוס אנג'לס טיימס" נכתב כי בעשרות ראיונות שקיימו עם "גורמים בכירים בביטחון הלאומי של ארה"ב, וגורמים במודיעין ובצבא" עולה מציאות מדכדכת בקמפיין האמריקאי בפקיסטן, שהובילה לתסכול בקרב כל סוכני ה-CIA ששירתו ועודם משרתים במדינה. למרות הערכות המודיעין המעורפלות, רבים מאמינים כי אוסמה בן לאדן מסתתר בשנים האחרונות באזורים ההרריים במערב פקיסטן, שם אין לחיילי ארה"ב דריסת רגל.
תמיכה סודית בטליבן
לפי סוכני CIA, החיילים הפקיסטנים המוצבים במחוזות המערביים אינם מורשים לעזוב את עמדותיהם או לפעול נגד מורדים מקומיים שיוצאים לפעולות כמעט יומיות באפגניסטן השכנה, שם עלה רף האלימות נגד חיילים אמריקאים ומקומיים בחודשים האחרונים.
ייתכן כי המדיניות הכושלת נגד מעוזי ארגון אל קאעדה, שנהנה מתמיכה והגנה מקומית בקרב השבטים שבמערב פקיסטן, עתידה להשתנות בקרוב. לפני הביקור בארה"ב הודיע ראש הממשלה גילאני שארגון הביון המרכזי במדינה, סוכנות הביון הבין משרדית (ISI) תהיה מעתה והלאה תחת פיקוח אזרחי. המטרה, לפי מפלגת השלטון היא להוציא את הצבא מ"קו האש הפוליטי", בו שהה בשנים האחרונות, מאז ההפיכה שביצע ראש הצבא פרבז מושרף ב-2001, והפך גם לנשיא. כ-30 מ-60 שנות העצמאות של פקיסטן עברו תחת שלטון צבאי.
ה-ISI הינו ארגון עצמאי, שהקשרים המסועפים בינו לבין הטליבן ואל קאעדה מעולם לא התבררו במלואם. רבים במערכת הפוליטית הפקיסטנית גורסים כי ב-ISI, שתמך בשני הארגונים במשך שנות ה-90, ישנם גורמים שפועלים באופן עצמאי בניגוד גמור למדיניות הממשלה או לאינטרסים של המדינה. לאחרונה האשימה אפגניסטן את הארגון בתכנון הפיגוע בשגרירות הודו בקאבול, במהלכה נהרגו 58 בני אדם.
בעלה של ראש הממשלה המנוח בנאזיר בוטו, אסיף עלי זרדרי, שמנהיג את מפלגת העם של פקיסטן (PPP), כינה את ההחלטה "היסטורית", והוסיף שמעתה לא יוכלו להאשים את ה-ISI כי "איננו תחת השליטה של ממשלה נבחרת".
להמתין להתפתחויות
ייתכן כי שינוי מדיניות נוסף בפקיסטן ישפר את יחסי שתי המדינות בסוגיה המדוברת. ראש הצבא הגנרל אשפק קיאני אסר על קציניו להיפגש עם פוליטיקאים, והוציא הוראה שמונעת מהם לעבוד בתפקידים אזרחיים בו זמנית, במהלך שנתפס כניסיון לנתק בין הצבא והפוליטיקה. בפקיסטן נחשב ראש הצבא כאחד מארבעת האנשים החזקים במדינה, יחד עם הנשיא, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון. הפרדת הסמכויות ביניהם והשמירה על עצמאות הינה הכרחית לשמירה על פקיסטן דמוקרטית.
כיום עומדות בפני מדינות החוץ האמריקאית כלפי פקיסטן שתי אפשרויות, כך לפי ה"לוס אנג'לס טיימס". הראשונה, שרואה בפקיסן בעלת ברית, גורסת כי יש לחכות להתפתחויות פוליטיות שישיבו את הלוחמנות שהפגין מושרף כלפי ארגוני הטרור.
גישה זו של מושרף הובילה לניסיונות חוזרים ונישנים להתנקש בו, ולשורה ארוכה של פיגועים בערים פקיסטניות מרכזיות. מאז כינונה של הממשלה החדשה במרץ, לאחרונה החלו נצים רבים במערכת הבטחון האמריקאית לנקוט אפשרות השנייה - פעולה צבאית חד צדדית על אדמת פקיסטן. אולם המסרים שמגיעים מפקיסטן מבהירים שפעולה שכזו עשויה לדרדר את יחסי שתי המדינות ולסיים כל מראית עין של שיתוף פעולה בנושא טרור.
כמה עוד אפשר לשאת?
לצד האוכלוסיה הפונדמנטליסטית, חיות בפקיסטן שכבות רחבות של מלומדים ומוסלמים שחרתו על דגלם את חירויות הפרט. אלו יוצאים להפגין בכל פעם שהצבא או הממשלה פוגעים בעקרונות הדמוקרטיה. פעולה צבאית בארה"ב צפויה להוביל את השכבות האלה הישר לזרועות הקיצונים.
מה שעשוי להטות את המטוטלת לכיוון פעולה צבאית הוא פיגוע נוסף על אדמת ארה"ב, לפי התבטאותו האחרונה של ראש ה-CIAבסיסי אל קאעדה בפקיסטן מהווים "סכנה ברורה ומיידית" כלפי המערב. אחד מיושבי הראש הוועדה האמריקאית אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר נשמע פסימי במיוחד: "הדמיון בין אפגניסטן של לפני ה-11/9 לפקיסטן היום הינו מדאיג ביותר. באיזה שלב נגיד שאיננו יכולים לשאת זאת עוד?".