דו"ח הסנגוריה: תנאי הכליאה בארץ מחפירים

נערים כבולים בידיהם ורגליהם למיטתם במשך שעות ולפעמים לילות, אסירים שבלית ברירה עושים את צרכיהם על עצמם, אלימות ואיומים מצד הסוהרים, הם רק חלק מהמתואר בדו"ח הסנגוריה הציבורית על מתקני הכליאה בישראל. וכל אלה, בשני מטר רבוע לאסיר.

בדו"ח המסכם את תנאי המאסר והמעצר בישראל לשנת 2007 שהגישה הסנגוריה הציבורית לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים וליועץ המשפטי לממשלה, מצוירת תמונה קשה של הפרות קשות ושיטתיות של זכויות בסיסיות של האסירים בישראל.

בשליש מהמתקנים בהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית, התקבלו תלונות שונות מצד אסירים בדבר אלימות ויחס משפיל הננקטים כלפיהם. חלק נכבד מהדו"ח מתייחס לתלונות אסירים צעירים בבית הסוהר לנוער "אופק". במהלך הביקורת של אנשי הסנגוריה, נתקלו המבקרות הרשמיות בשלושה אסירים קטינים, כבולים בידיהם וברגליהם למיטות. הקטינים היו כבולים כך למיטות במשך כ-17 שעות, ללא חולצות, וסיפרו כי עשו את צרכיהם במכנסיהם וכי "קפאו מקור בלילה".

אסיר אחר סיפר למבקרות, כי לאחר שמספר אסירים קטינים הלמו על דלתות התאים, ריססו אותם הסוהרים בגז מדמיע, ריכזו אותם בחדר אחד והיכו אותם באלות. אסיר נוסף התלונן כי נכבל למיטתו במשך 18 שעות לאחר שאיים להתאבד.

"אי אפשר היה להתעלם מאוירת הפחד השוררת בקרב הקטינים שרבים מהם סרבו לדבר עם המבקרות והסבירו כי יבולע להם אם ידברו", נכתב בדו"ח, ונטען כי לאחר הביקור הרשמי התקבלו תלונות כי מספר שעות לאחר סיום הביקור הוכנסו מספר אסירים אשר שוחחו עם המבקרות לתא למשך שעות ארוכות כעונש על כך שהעלו תלונות.

מהדו"ח עולה כי חלק מהאסירים נכבלו למיטתם, לאחר שניסו או איימו להתאבד. על פי הרישומים בשנת 2007 ניסו 21 אסירים קטינים להתאבד ו-19 פגעו בעצמם, אך בדו"ח נטען כי קיימת האפשרות כי למעשה מספר הניסיונות האובדניים גבוה במידה ניכרת מזה הידוע לרשויות הכלא. קטינים רבים סיפרו למבקרות כי הם עדים לניסיונות אובדניים של שותפיהם לתא, אך נמנעים מלדווח על כך בשל העובדה שתגובת הסוהרים לניסיון אובדני היא בדרך של כבילה לשעות רבות.

עונש הכבילה אינו מתבצע רק בבית הסוהר לנוער, מקרים זהים אותרו גם בכלא הדרים שם נכבל אסיר בידיו וברגליו למיטתו במשך יממה שלמה. בבית המעצר במגרש הרוסים דווח על אסירים שנכבלו במשך לילות ואף במשך ימים שלמים ברציפות. בכלא מגידו התלוננו אסירים כי הם סופגים אלימות קשה מהסוהרים, ושבחלק מהמקרים אף שיסו בהם כלבים.

מלבד הפרות זכויות האסירים, הושם בדו"ח דגש גם על תנאי הכליאה עצמם. בדו"ח נכתב כי במרבית המתקנים, האסירים שוהים בתנאי צפיפות קשים המגיעים לכדי 2 מ"ר לאסיר בלבד ולפעמים אף פחות מכך. במבנים נמצאו תנאים היגייניים ותברואתיים ירודים, כשבחלק מבתי הסוהר התנאים עלולים לסכן את בריאותם של האסירים, ונטען כי קיימים תנאי אוורור קשים עד לכדי חום ומחנק בלתי נסבלים.

בדו"ח דובר גם על אופי יישום הפקת הלקחים מדו"חות קודמים ונטען כי למרות שבשירות בתי הסוהר (שב"ס) הקימו צוות מיוחד שמטרתו הייתה בחינת הליקויים "ניכר פער גדול בין המדיניות הראויה שננקטת על ידי נציבות שב"ס לבין המצב הקיים בפועל במתקנים עצמם".

"אין המדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים אלא מדובר בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים ולפגיעה בכבודם כבני אדם", סוכם בדו"ח.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי הדו"ח התקבל אצלם במקביל להעברתו לתקשורת. "נלמד את הדו"ח ונעשה מאמץ לתקן את הליקויים. שב"ס משקיע רבות בשיפוץ, שיפור ובניית אגפים ומתקנים חדשים, ונעשה רבות בתחום הסגל על מנת להיטיב ולשפר את הטיפול באסיר".