לכבוד הקרנת "נמר, דרקון", סרטו החדש של הבמאי הטיוואני אנג לי, בפתיחת פסטיבל הקולנוע. נערך יום עיון עם צמד מבכירי חברת ההפקה Good Machine, שאמונה על הפקת סרטיו של לי וסרטים אמריקאים עצמאיים אחרים. במשך כמעט עשור, הפיקה החברה כמעט 50 סרטים, רובם בעלויות נמוכות ועם צוות במאים לא ידועים.
ג'יימס שיימוס, בן 41, מפיק בכיר בחברה ותסריטאי, עמד בראש כ-20 הפקות של החברה וכתב ואף היה שותף לכל תסריטי סרטיו של אנג לי (עבור "סופת קרח" זכה בפרס המכובד בפסטיבל קאן). שיימוס חלק עם הקהל את ההוויה הקשה של הקולנוע האמריקאי, "סרטים לא נעשים כדי להרוויח כסף, הם נעשים כדי למלא אולמות חשוכים גדולים באנשים שמרוכזים במתח, וכשרמת הסוכר שלהם יורדת הם יוצאים החוצה לקנות שתייה או אוכל במחירים מופקעים. אם בעלי בתי הקולנוע יכלו להכניס אותה כמות אנשים למעליות גדולות, עם מזנון, ולעייף אותם שם במשך שעה וחצי, לא היה צריך להקרין סרטים." בארה"ב לכל תהליך השיווק של סרט יש מטרה אחת - ליצור מוצר שאפשר למכור בוידאו, DVD ולשדר בטלוויזיה. בתהליך שעוברת התעשייה היום, חברות ההפקה הגדולות לוקחות לידיהן את כל הכוח. הן שולטות בהפצה לאולמות הקולנוע, מתמזגות ומקבלות זכויות הפצה בוידאו ובטלוויזיה. דוגמא חיה היא חברת Time Warner שהתמזגה עם ענקית האינטרנט האמריקאית AOL - יחד השתיים שולטות ב30% מהשיווק לשוק הוידאו והכבלים ובכמעט 50% מקהל גולשי האינטרנט האמריקאים.
כדי למלא את האולמות, הוליווד מפיקה סרטי ענק עם תקציבי פרסום ענקיים אף יותר, ובסופו של דבר כמעט ואין רווחים למרות שהסרט שובר קופות. Good Machine מצליחה להפיק סרטים בעלויות נמוכות, ולשווק אותם בעלויות נמוכות גם כן. בצורה כזו הסרטים של אנג לי הצליחו להביא רווחים לחברה ולבמאי, למרות שהם לא סרטי ענק שוברי קופות. "היכולת לעשות סרט עם מצלמה דיגיטלית קטנה ובלי צוות ענק היא נהדרת. זה מרגש מבחינה פוליטית ... זה מאפשר ליוצר לשלוט על אמצעי הייצור של הסרט שלו."
אנטוני ברגמן, אמריקאי צעיר בנקאי בעברו, הוא היום סגן מנהל הפקה בחברה - מומחה בהפקות טלוויזיה וקולנוע בעידן הדיגיטלי ומרצה להפקה בביה"ס לקולנוע של אוניברסיטת קולומביה. אנטוני תיאר את התהליך שעובר סרט הצילום מאתר הצילומים, דרך המעבדה, תהליך העריכה ועד לבית הקולנוע - חומר הגלם, פילים, הוא האויב של עולם הקולנוע. עבור ברגמן העולם הדיגיטלי הוא צעד הכרחי עבור היצירה הקולנועית ועבור הצופה בה. עם חדירתם של אמצעי צילום ועריכה דיגיטליים לעולם הקולנוע שבו הפילם 35 מ"מ הוא חומר הייצור הנוכחי, העלויות של הפצת הסרטים ירדו, האפשרות לערוך סרטים בטכנולוגיות וטכניקות מתקדמות יותר אבל במחיר זול יותר יגדלו, ואותו הבמאי, עם מצלמה קטנה ביד, יוכל להגיע לתוצאות טובות יותר עבור קהל גדול יותר.
העולם הדיגיטלי - האינטרנט - כבר משפיע על הפקות קולנועיות. השיווק שנעשה לסרט דל תקציב כ"פרוייקט המכשפה מבלייר" דרך אתרי אינטרנט שדיברו על הסיפור לפני שיצא הסרט, הביאו לו מיליוני צופים כבר בשבוע הראשון לצאתו, עוד בטרם החל הפרסום הרשמי לסרט. תופעה כזו לא צריכה להיות חד פעמית, מסכימים השניים, הפרסום דרך הרשת והתקדמות הטכנולוגיה הם אכן גלגל ההצלה של הקולנוע העולמי והמקומי ושל יוצרים קטנים גדולים כאחד.
לאן הולך עולם הקולנוע: איך יעשו יותר סרטים בפחות כסף?
16.7.2000 / 15:56