מפלצות אדם - פושעי המלחמה הגדולים

עם כיבושה ב-13 בדצמבר 1937 של בירת סין דאז על ידי יפן, החלו החיילים היפנים לבצע פשעי מלחמה מחרידים במשך כשישה שבועות, בהם נרצחו יותר מ-200 אלף סינים, כולל אזרחים, נשים וילדים. מקרי אונס והוצאות להורג הפכו לעניין שבשגרה, במה שידוע גם כ"אונס של נאנג'ינג". הגנרל איוונה מאטסוי הורשע בבית דין בטוקיו בפשעים נגד האנושות והוצא להורג, כאשר שני גנרלים אחרים קיבלו גזר דין מוות בידי בית הדין לפשעי מלחמה של נאנג'ינג. מפקד הכוחות בעיר, הנסיך אסאקה, הכחיש שהתבצע איזשהו טבח ולא הועמד לדין.

רודולף פרנץ פרדיננד הס ( 1900 - 1947) שימש כמפקד מחנה ההשמדה אושוויץ והיה אחראי למות מיליוני יהודים ואחרים במהלך השואה. הס, שהתקבל ב-1933 כחבר באס.אס., הוצב במחנה הריכוז דכאו בתפקיד "מפקד בלוק". ב-1938 קודם והועבר למחנה זקסנהאוזן וב-1940 קיבל את הפיקוד על אושוויץ, שם ארגן הס את המחנה והכינו לקראת תפקידו ב"פתרון הסופי של שאלת היהודים". הס נתפס ב-11 במרץ 1946, נשפט במשפטי נירנברג וב-2 באפריל 1947 נידון למוות בתלייה.

אדולף אוטו אייכמן ( 1906 – 1962) היה מבכירי המנגנון הנאצי בגרמניה ומהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת יהודי אירופה במהלך השואה.עם תום המלחמה ברח אייכמן עם משפחתו בסיוע הוותיקן לארגנטינה וחי שם בשם הבדוי ריקרדו קלמנט.

ב-1960 נלכד אייכמן במקום מגוריו בבואנוס איירס על ידי המוסד, בפעולה שתוכננה ובוצעה בפיקודו של איסר הראל והובא לישראל. כתב האישום נגדו כלל 15 סעיפים וביניהם פשעים כנגד העם היהודי, פשעים כנגד האנושות, פשעי מלחמה, וחברות בארגונים עוינים. ב-15 בדצמבר 1961 נמצא אייכמן אשם ונידון למוות. בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני, לאחר סירוב הנשיא לחנינה, הוצא אייכמן להורג בתלייה. זו הייתה הפעם היחידה שבית משפט במדינת ישראל גזר עונש מוות על נאשם במשפט פלילי, ועונש המוות הוצא לפועל.

ג'ון איוון דמיאניוק ( 1920- ) נחשד בהיותו פושע המלחמה "איוון האיום" ממחנה המוות טרבלינקה. עם זאת, זיהוי זה לא הוכח במשפטו שנערך בישראל, שנודע כ"משפט דמיאניוק". כחייל בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השניה, היה דמיאניוק, לפי טענת התביעה, שומר של האס.אס. ששירת במחנות ההשמדה סוביבור טטרבלינקה, ונהג להתעלל ולרצוח יהודים באכזריות מיוחדת. אחרי המלחמה, היגר דמיאניוק לארצות הברית מאוקראינה, שם קיבל אזרחות אמריקאית. ב-1975, נכלל דמיאניוק ברשימה של אוקראינים, ששיתפו פעולה עם הנאצים בזמן המלחמה. הוא זוהה על ידי עדים, הוסגר לישראל ב-1986 והועמד לדין באשמה כי הוא "איוואן האיום" מטרבלינקה.

ב-1988, לאחר משפט פומבי ומתוקשר, דן בית הדין המיוחד את דמיאניוק למוות, לאחר שנקבע כי זהותו הוכחה. דמיאניוק ערער על ההרשעה וב-1993 זוכה מחמת הספק. הוא גורש בחזרה לארה"ב, שם הושבה לו אזרחותו ב-1998. ב-2002 נשללה אזרחותו בשנית על ידי בית משפט אמריקאי בטענה כי דמיאניוק שימש כשומר נאצי בשלושה מחנות מוות אחרים. ב-2005 החליט בית המשפט להגירה בארצות הברית על גירושו לאוקראינה. לדברי דמיאניוק, הוא גויס לצבא הסובייטי ונשבה על ידי הגרמנים. הוא מכחיש כי סייע או שיתף פעולה אי פעם עם הנאצים.

החל מה-6 באפריל 1994, ובמשך 100 ימים, שתי מליציות של הקבוצה האתנית שמהווה רוב ברואנדה, ההוטו, פתחו במסע הרג של בני הטוטסי, במהלך מלחמת האזרחים בין הצדדים, שכל אחד מהם נהנה מתמיכה של מדינות אחרות, כולל תמיכה צרפתית בהוטו. האו"ם לא הצליח להתערב, בין היתר בעקבות התעקשותן של צרפת, ארה"ב ובלגיה כי לא מתבצע רצח עם. רק לאחר 100 הימים, במהלכם נטבחו, לרוב במצ'טות, מעט פחות ממיליון בני אדם, התגלו מימדו הזוועה. בחודש יולי של אותה שנה, השתלטו מליציות הטוטסי על מוקדי הכוח במדינה.

יותר משני מיליון בני הוטו ברחו מרואנדה לאחר המלחמה, בחשש מנקמת בני הטוטסי. רובם חזרו מאז. ב-2003 עם סיום מלחמת האזרחים אומצה חוקה חדשה אשר אוסרת כל סוג של אפלייה על רקע אתני במדינה. באותה שנה נערכו לראשונה בחירות חופשיות, שבהם ניצחה מפלגת החזית הפטריוטית הרואנדית ומנהיגה פול קגאמה נבחר לנשיא. המלחמה הסתיימה לאחר התערבות צרפתית. החזית הפטריוטית תפסה את השלטון והקימה ממשלת מעבר לקראת כינון דמוקרטיה.

סדאם חוסיין (1937-2006), רודן ונשיא עירק, שלט במדינה החל מ- 1979 ועד לכיבוש הבירה בגדד, על ידי ארצות הברית במסגרת מלחמת עירק ב-9 באפריל 2003. כהונתו של חוסיין התאפיינה בשלטון סמכותי ועוצמתי אשר דיכא זכויות אדם, בעוד הוא עצמו בזבז סכומי כסף עצומים וחי חיי פאר והדר בארמונות שונים אשר בנה מכספי המדינה. ממשלו של סדאם הוביל בין השאר, למלחמת אירן-עירק בין 1980-1988 וכן למלחמת המפרץ בשנת 1991.

בנוסף, חוסיין דיכא ומנע זכויות מקבוצות אתניות ומגזרים דתיים אשר נחשבו למאיימים על השלטון וכן מכאלה אשר דרשו אוטונומיה או עצמאות. הוא היה אחראי על רצח עם ופשעים כנגד האנושות, לאחר חיסולם בגז של כ-182 אלף כורדים והריסת עשרות כפרים בשנים 87'-88'. בכפר חלבג'ה, למשל, הומתו אלפי כורדים בגז. בנובמבר 2006 הרשיע בית המשפט העירקי את סדאם בביצוע פשעי מלחמה בשנת 1982 בכפר דוג'יל על כך שהורה להוציא להורג 148 מתושבי הכפר. הוא נידון למוות בתלייה וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי.

סלובודן מילושביץ' (1941-2006) היה נשיא סרביה ונשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. מילושביץ' צמח בשורות המפלגה הקומוניסטית של סרביה, שהייתה חלק מיוגוסלביה, ובשנת 1989 נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. ב-1998, פרצה מלחמת קוסובו - עימות בין כוחות הביטחון של סרביה ויוגוסלביה ובין צבא השחרור של קוסובו (KLA), ארגון גרילה אלבני אתני שדרש את עצמאות החבל בתוך סרביה. במהלך המלחמה, הפכו כ-700 אלף אלבנים לפליטים.

ב-2000, לאחר התבוסה בקוסובו, שהושגה רק לאחר התערבות כוחות נאט"ו, התפטר מילושביץ' מתפקידו כנשיא. הוא הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. ב-1 באפריל 2001 הוא נעצר ביוגוסלביה בחשד לשחיתות, וב-28 ביוני הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר בהאג. לאחר הסגרתו להאג, נוספו לכתב האישום אישומים במעורבותו ברצח עם שבוצע בבוסניה ובפשעי מלחמה בקרואטיה. ב-11 במרץ 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' מת בתאו בגיל 65.

השבוע נלכד פושע המלחמה הסרבי ראדובן קארדז'יץ' (1945-) שמואשם בשני אישומים של רצח עם. קארדז'יץ' הנהיג את "רפובליקה סרפסקה" - הרפובליקה הסרבית בבוסניה-הרצגובינה שנלחמה במוסלמים ובקרואטים בבוסניה בראשית שנות ה-90. מפלגתו של קארדז'יץ', שנתמכה על ידי המנהיג הסרבי סלובודאן מילושביץ', היתה אחראית להצתת מלחמת אזרחים אכזרית בין הסרבים שבבוסניה נגד קבוצות הקרואטים והבוסנים על רקע שליטה טריטוריאלית. במהלך המלחמה, צרו הסרבים על סארייבו 43 חודשים, הפציצו את הכוחות הבוסנים ללא הרף ובמקביל לא נמנעו מלהפעיל קמפיין של טרור והפחדה נגד האוכלוסייה האזרחית החפה מפשע. אלפי אזרחים נהרגו, מרביתם בכוונה תחילה. מאות אלפי בוסנים וקרואטים נמלטו מבתיהם במסגרת קמפיין ה"טיהור האתני". פשעים נוראיים בוצעו תוך כדי כך, בהם אונס של נשים וילדות בוסניות.

ד"ר קארדז'יץ', פסיכיאטר במקצועו, היה מבוקש למעלה מעשור בידי בית הדין הבינלאומי של האו"ם בהאג בגין השמדת עם, לאחר שאישר ירי לעבר אזרחים במהלך המצור על סראייבו. הוא הואשם באישום נוסף של השמדת עם לאחר שהורה ופיקד על רצח של כ-8,000 מוסלמים בטבח בסרברניצה שבמזרח בוסניה. במסגרת כתב האישום, שעודכן בפעם האחרונה במאי 2000, בית המשפט לפשעי המלחמה האשים את קארדז'יץ' ב-15 סעיפים של רצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, הפרת אמנת ז'נבה ועוולות נוספות שבוצעו בין 1992-1996. קארדז'יץ' טען מאז ומעולם לחפותו וסרב להכיר בלגיטימיות של בית הדין הלאומי לפשעי מלחמה בהאג.

בית הדין הבינלאומי הפלילי הפועל בהאג פועל, החל מ-2002, מתוקף סמכות אמנת רומא. סעיפי אמנת רומא השונים קובעים את סמכויותיו של בית המשפט וסוגי הפשעים שיידונו בפניו. אלו כוללים 4 סוגי פשעים: פשעי רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע התוקפנות.

היוזמה להקים בית משפט בינלאומי שלו הסמכות לתבוע מקרים של רצח עם עלתה מתוך משפטי נירנברג, שהתקיימו לאחר מלחמת העולם השניה. במהלך תקופת המלחמה הקרה, הושהה הרעיון, אך הוא קיבל תחייה מחודשת לאחר הזוועות שהתרחשו ברואנדה וביגוסלביה לשעבר. הקמת בית דין בינלאומי פלילי אושרה על ידי 120 המדינות החברות באסיפה הכללית של האו"ם, לרבות קנדה. שבע מדינות, בהן ארצות הברית, הצביעו נגד -21 נמנעו.