אובמה נחת להצטלם עם הילידים

אסור להתבלבל, ברק אובמה לא באמת בא לבקר בישראל. ישראל היא שמגיעה להופעת אורח קצרצרה בקמפיין הבחירות של המועמד הדמוקרטי לנשיאות. מצויד בפמליית עיתונאים מהבית, מנסה אובמה לחזק את מעמדו בקרב מגזרים שעד עתה סירבו ליפול ברשתו של הסנטור הכריזמטי. בתקשורת האמריקנית משדרים שוב ושוב את התמונות של המועמד עומד בתור בחדר האוכל הצבאי באפגניסטן או זורק לסל מול חיילים בעיראק. מה לא עושים כדי לשכנע את המצביעים כי המועמד הליברלי והשמאלי ביותר שרץ לבית הלבן בעשורים האחרונים, הוא למעשה בן-בית בקרב לוחמי צבא ארה"ב הידועים בעמדותיהם הימניות והשמרניות

השואו בישראל מוכיח שוב שיועצי תקשורת באמריקה מאמינים עדיין, ובצדק, שתמונה אחת טובה ומרגשת מירושלים יכולה להשפיע על תוצאות ההצבעה של קשישים יהודיים בבתי אבות יוקרתיים בפלורידה. הנחת הזר ביד ושם, הכיפה על הראש בכותל, לחיצות הידיים עם כל ראשי המערכת הפוליטית וצילום עם גבות חמורות סבר ליד מערום קסאמים בתחנת המשטרה בשדרות - כל אלה נועדו לצבוע את אובמה בגוונים שיקלו על הקהילה היהודית באמריקה להצביע עבורו בבחירות הבאות. יועצי המועמד מאמינים שביקור בבית בשדרות שספג קסאם יצליח להשכיח את עמדותיו מעוררות סימני השאלה של אובמה בכל הקשור למשא ומתן עם איראן על המשך תכנית הגרעין שהיא מקדמת, את התבטאויות מקורביו על הנזק שנגרם לארה"ב כתוצאה מקשריה עם ישראל ואת הפחד של ידידי ישראל משינוי מדיניות גורף אם אמנם יצליחו הדמוקרטים לכבוש את הבית הלבן.

מסוחרר מניצחונו בפריימריס הגיע אובמה לכנס השדולה היהודית לפני כחודש וחצי והעניק נאום עליו היה חותם מנחם בגין ללא היסוס. מה לא היה שם: ירושלים מאוחדת, ישראל חזקה ואשרור מחודש לברית האסטרטגית בין ארה"ב למדינת היהודים. בינתיים הספיק אובמה להבין שהסוגיה המזרח תיכונית מעט מורכבת יותר וחזר בו מההצהרות על אחדות בירת ישראל הנצחית. כצפוי, הפליק-פלאק המרשים לאחור לא התקבל יפה בעיתונות היהודית באמריקה ושוב הוכחה תיאוריית הכאוס בגרסת יהדות ארה"ב: פרפר אחד בירושלים יכול להשפיע על מיסטר רובינשטיין בקלפי במנהטן.

בסופו של יום מקבע הביקור בישראל את מעמדה של יהדות אמריקה בפוליטיקה האמריקנית. זהו ביקור שכולו יחסי ציבור. מי שרוצה ללמוד דבר או שניים על המועמד למנהיגות העולם החופשי, טוב יעשה אם יתעלם לחלוטין ממופע הראווה שמופק כאן לכבוד הילידים. כמו במקרים רבים אחרים בפוליטיקה האמריקנית הפנימית, אנחנו רק התפאורה. כדאי להבין את זה, לא חייבים לאהוב את זה.