ראדובן קארדז'יץ' - כרוניקה של מפלצתיות

גלגלי הצדק אולי נעים לאט, אך לעיתים הסבלנות משתלמת. הלילה (שני) הודיע נשיא סרביה בוריס טאדיץ' כי ראדובן קארדז'יץ', מנהיג הרפובליקה הסרבית בבוסניה-הרצגובינה לשעבר ואחד מפושעי המלחמה המבוקשים ביותר בעולם, נלכד. לכידתו אירעה לאחר 13 שנים בהן הסתתר בסרביה כדי לברוח ממשפט. במהלך תקופה זו היתה נתונה סרביה תחת לחץ בינלאומי הולך וגובר להביא לתפיסתו.

ד"ר קארדז'יץ', פסיכיאטר במקצועו, היה מבוקש בידי בית הדין הבינלאומי של האו"ם בהאג בגין השמדת עם, לאחר שאישר ירי לעבר אזרחים במהלך המצור בן 43 חודשים על סראייבו. הוא הואשם באישום נוסף של השמדת עם לאחר שביולי 1995, הורה ופיקד על טבח של כ-8,000 מוסלמים בוסנים וקרואטים בסרברניצה שבמזרח בוסניה. קארדז'יץ' הואשם גם בהפצצת סראייבו ובשימוש ב-284 פעילי שלום של האו"ם כמגנים אנושיים במאי וביוני 1995.

במסגרת כתב האישום, שעודכן בפעם האחרונה במאי 2000, בית המשפט לפשעי המלחמה האשים את קארדז'יץ' ב-15 סעיפים של רצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, הפרת אמנת ז'נבה ועוולות נוספות שבוצעו בין 1992-1996.

ראדובן קארדז'יץ' נולד ב-1945 באורווה בעיר סבאניק שבמונטנגרו. אביו ווק היה חבר בתנועת ההתנגדות הלאומנית ה"צ'טניקים", ארגון גרילה בהנהגתו של קולונל דראגוליוב מיכאילוביץ', שנלחם במלחמת העולם השניה נגד הכיבוש הנאצי ונגד הפרטיזנים בראשות טיטו. האב היה כלוא במשך חלק גדול מילדותו של ראדובן.

אמו יובנקה תיארה את בנה כנאמן ועובד חרוץ שנהג לעזור לה בעבודות הבית ובשדה. לדבריה, הוא היה ילד רציני שכיבד את המבוגרים ממנו ועזר לחבריו בבית הספר בשיעורי הבית.

ב-1960, עבר קארדז'יץ' להתגורר בסארייבו, בה פגש את אשתו ליליאנה, סיים את לימודיו והפך לפסיכיאטר בבית החולים העירוני. קארדז'יץ', חובב השירה, הפך למשורר בעצמו והושפע מאד מהסופר הסרבי הלאומני דובריצ'ה קוסיק, שעודד אותו להיכנס לזירה הפוליטית.

ב-1989 עזר קארדז'יץ' לייסד את המפלגה הסרבית הדמוקרטית (SDS ) בבוסניה הרצגובינה, שקמה בתגובה לגל הלאומני הקרואטי שפשט בבוסניה ומטרתה היתה לאחד את הקהילה הסרבית הבוסנית ולהיאבק למען ריבונות הקבוצה האתנית.

הרפובליקה של בוסניה-הרצגובינה הוכרה על ידי הקהילייה האירופית כמדינה עצמאית ב-6 באפריל 1992, ויום אחרי גם על ידי ארצות הברית. קארדז'יץ' הכריז על הקמת הרפובליקה הסרבית של בוסניה והרצגובינה, או "רפובליקה סרפסקה", שבירתה היא פייל, פרבר של סארייבו ומינה עצמו לראש המדינה. מפלגתו של קארדז'יץ', שנתמכה על ידי המנהיג הסרבי סלובודאן מילושביץ', הציתה מלחמת אזרחים אכזרית בין הסרבים שבבוסניה נגד קבוצות הקרואטים והבוסנים על רקע שליטה טריטוריאלית.

במהלך המלחמה, צרו הסרבים על סארייבו 43 חודשים, הפציצו את הכוחות הבוסנים ללא הרף ובמקביל לא נמנעו מלהפעיל קמפיין של טרור והפחדה נגד האוכלוסייה האזרחית החפה מפשע. אלפי אזרחים נהרגו, מרביתם בכוונה תחילה. מאות אלפי בוסנים וקרואטים נמלטו מבתיהם במסגרת קמפיין ה"טיהור האתני". פשעים נוראיים בוצעו תוך כדי כך, בהם אונס של נשים וילדות בוסניות.

הסרבים המשיכו עם טיהור אתני של בוסנים משטחים אתניים של בוסנים בבוסניה המזרחית ומרכז פודרינג' במטרה ליצור שטח סרבי רציף. בברטונק, לדוגמה, הבוסנים נרצחו או נאלצו לברוח לסרברניצה, לפי הנתונים הנוכחיים, 1,156 בוסנים נרצחו בהתקפה הזאת (3,156 בסך הכול במשך המלחמה). כ-762 בוסנים נרצחו בזבורניק ב-1 ביולי 1992. טבח דומה אירע בצרסקה ב-9 בספטמבר 1992, בשעה שקבוצה של 6,000 פליטים מקונג'ביק פולג', צרסקה וקמניקה, שניסו להגיע לטוזלה, נקלעו למארב שהניחו הסרבים. כ-500 איש נרצחו סמוך לסנאגבו באש ארטילריה ומטוסים.

טבח סרברניצה, אחד מהאירועים המכוננים במלחמה, התרחש ביולי 1995 בסביבות העיר סרברניצה בבוסניה והרצגובינה. לפי ההערכות נרצחו בו בין 7,800 ל?8,000 גברים בוסנים, וכן מספר נשים וילדים. הטבח בוצע על ידי כוחות סרבים מקומיים מרפובליקה סרפסקה שהיו כפופים לגנרל ראטקו מלאדיץ', ביחד עם כוחות מיוחדים של הרפובליקה של סרביה שכונו "עקרבים". למרות שהעיר הוכרזה "אזור בטוח" בהגנת האו"ם, חיילי האו"ם לא התערבו ולא ניסו לעצור את הטבח, לדבריהם, מתוך חשש לחייהם. הטבח בסרברניצה נחשב לאחת ממעשי הרצח ההמוניים הגדולים באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

כתבים ששהו בעת המלחמה בוסניה חשפו, בנוסף, מחנות ענישה שהקימו הסרבים לשבויי מלחמה בוסנים, בהם הורעבו ועונו העצירים.

ב-1995, הואשם קארדז'יץ' ביחד עם הגנרל מלאדיץ' בגין ביצוע פשעי מלחמה במהלך 1992-1995. קארדז'יץ' נאלץ להתפטר מתפקידו כנשיא מפלגת ה-SDS ב-1996 על רקע איומי סנקציות מצד המערב נגד רפובליקה סרפסקה ואחר כך ירד למסתור. ב-2004, הצליח קארדז'יץ', הפושע הנמלט, להוציא לאור ספר. " Miraculous Chronicles of the Nigh” , שעלילתו מתרחשת בשנות ה-80 ביגוסלביה, מספר את סיפורו של אדם שנכלא בטעות לאחר מות טיטו.

מאז ירד קארדז'יץ' למחתרת, דווח כי הצליח לשמור על זהותו סודית באמצעות תחפושות שונות ומקומות מחבוא. קארדז'יץ' הסתמך גם על רשת של תומכים שעזרה לו להתחמק ממעצר. בין מקומות המחבוא הידועים שלו היו מנזרים אורתודוכסיים סרבים ומערות בהרים באזורים נידחים במזרח בוסניה. כלי התקשורת המקומיים דיווחו כי הוא היה נוהג להתלבש לכומר על ידי גילוח רעמת השיער המאפירה המפורסמת שלו ולבישת גלימה. קארדז'יץ' טען מאז ומעולם לחפותו וסרב להכיר בלגיטימיות של בית הדין הלאומי לפשעי מלחמה בהאג.