וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה עומד מאחורי התקן של בנק הדם הטבורי?

רוני לינדר-גנץ

21.7.2008 / 5:36

בנק הדם הפרטי ביוקרד, שהורים רבים משמרים בו את הדם הטבורי של ילדיהם, מצהיר שהוא פועל לפי תקן בינ"ל, אך מסתבר שאין לו תקן

חברת ביוקורד, בנק דם טבורי פרטי, שוב אינה מדייקת במידע מהותי שהיא מוסרת לציבור לקוחותיה באתר האינטרנט שלה: בדיקת TheMarker מגלה כי למרות שבאתר מצוין בכמה מקומות שונים כי "ביוקורד פועלת על פי תקן FACT" (תקן בינלאומי לפיקוח על סטנדרטים ופעילות של בנקים לתאי גזע), חיפוש פשוט באתר האינטרנט של הארגון העולמי מגלה כי ביוקורד אינה נמנית על החברות הנושאות את התקן.

בתגובה אומר מנכ"ל ביוקורד, מיקי שחם, כי "מעולם ואף לא עתה, לא הוצהר באתר או במקום אחר כי יש לנו תקן כלשהו. כן נאמר כי אנו פועלים בנוהל המשלב את המכנה המשותף המחמיר של כל הנהלים בעולם, בפיקוח רפואי-מדעי. נוהל ביוקורד לעניין המעבדה תואם את נוהל NetCord-Fact שנמסר לנו כי יאומץ על ידי משרד הבריאות, אך טרם מיושם".

עו"ד עינת ברכה, היועצת המשפטית של ארגון אמון הציבור, אינה מקבלת את ההסבר: "על פניו, מדובר בהטעיה של ציבור הצרכנים", קובעת ברכה. "כשהחברה טוענת באתר האינטרנט שלה כי היא פועלת על פי תקן מסוים, הצרכן הסביר מבין מכך כי החברה היא בעלת התקן ועברה הליך הסמכה על פי התקן. קיים הבדל תהומי בין עסק שעבר הליכי בקרה חיצונית של הליכי התאמה לתקן על ידי גורם מוסמך והוא בעל אישור בדבר התאמתו לסטנדרט, לבין מי שפועל על פיו".

גם עו"ד זאב ש. פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, קובע כי "צרכן סביר עלול לטעות ולחשוב שמדובר בגוף שיש לו תקן, ולכן הפרסום מטעה. החשיבות של עמידה בתקנים היא בדיוק בשל הכלל שאין הנחתום מעיד על עיסתו, ולכן לא די בכך שגוף מצהיר על עצמו כי הוא עומד בתקן מסוים".

אלפי הורים בוחרים מדי שנה לשמר את הדם הטבורי של ילדיהם בבנק דם פרטי, כדי שיהווה מעין "ביטוח גנטי" לעתיד. מדובר בשירות יקר למדי שעלותו אלפי שקלים. מעבר לעלות הגבוהה, מה שמייחד את השירות הוא היותו ארוך טווח - החברות מתחייבות לשמר את מנות הדם למשך 20-40 שנה - מה שמחייב יחסי אמון מלאים בין הלקוח לחברה.

מי מפקח?

אבל נושא התקן אינו הפרט היחיד שעלול להטעות את הצרכנים: באתר החברה מצוין כי פרופ' ארנון נגלר, מבכירי ההמטולוגים בישראל, הוא יו"ר המועצה המדעית של החברה, וכי "הפיקוח הרפואי והמדעי על פעילות ביוקורד מבוצע על ידי פרופ' ארנון נגלר". במקום אחר מצוין כי נגלר הוא "הגורם האחראי לפיקוח על פעילות המעבדה-בנק".

אלא שנגלר לא ידע שהוא כזה: בשיחה עם TheMarker אישר אמנם נגלר כי הוא יו"ר המועצה המדעית של ביוקורד, אך הוסיף כי "אין לי שום קשר עם עניינים פרקטיים. אני אחראי רק על האספקטים המדעיים של פיתוח בחברה". באשר לשאלה האם הוא מודע ששמו מצוין באתר החברה כמי שאחראי על פעילות המעבדה, אומר נגלר כי "אפשר לכתוב כל דבר וגם להשתמש בשם שלי, ואין לי את המשאבים, העניין והכוחות לעסוק בזה. אני מתרכז בעבודה".

לדברי פרידמן: "מאחר שמדובר בתחום רגיש במיוחד, הרי שלזהות המפקח, ליכולותיו ולמקצועיותו עשויות להיות חשיבות מיוחדת על החלטת הצרכן המבקש לרכוש את שירותי החברה. אם אכן בפרסום נמסר כי פרופ' נגלר הינו 'הגורם האחראי לפיקוח על פעילות המעבדה-הבנק' ובפועל מתברר כי אינו הגורם אשר אחראי לפעילות של המעבדה עצמה, הרי שיש בכך משום הטעיה לכאורה בפרט מהותי עבור הצרכן".

מעבר לא מדווח

זאת ועוד - באחרונה עברה המעבדה שבה נשמרות דגימות הדם של החברה (AMC מדיקל לבורטוריס) מרחוב מזל אליעזר בראשון לציון לראשונים מדיקל סנטר - מרפאה הממוקמת בבית הדיור המוגן אחוזת ראשונים בראשון לציון. ביוקורד יידעה את לקוחותיה על המעבר רק בדיעבד, לאחר פניית TheMarker אליה בעניין. גם לנגלר, למרות תפקידו כ"גורם האחראי לפיקוח על פעילות המעבדה-בנק" כנטען באתר החברה, נודע על כך רק בדיעבד.

שחם טוען כי ההודעה לנגלר נעשתה בלא קשר לפנייתנו, ומוסיף: "פרופ' נגלר אכן קשור אך ורק בעניינים מדעיים-רפואיים ויחד עם חבר נוסף בוועדה, באמצעות מומחה מעבדות בלתי תלוי, מתבצעת בקרה על הפן המדעי-רפואי של המעבדה, המדווחת לנוגעים בדבר". החבר הנוסף בוועדה, כפי שמצוין באתר החברה, הוא ההמטולוג פרופ' אליעזר רחמילביץ', אך מיהו אותו "מומחה בלתי תלוי" ומיהם "הנוגעים בדבר"? שחם לא עונה ישירות, אלא מפנה אותנו לחפש באתר: "כל המידע הרלוונטי, ללא יוצא מן הכלל - ובכלל זה המענה המפורש והפרטני לשלוש שאלותייך לעיל - מצוי באופן גלוי בפורטל החברה וללא מאמץ או תחקיר מיוחדים ניתן לשלפו". נכון לכתיבת שורות אלה, לא מצאנו מענה לשאלות אלה.

לדברי שחם, "בימים אלה התחלנו בתהליך עדכון פרטני במייל של לקוחותינו הרבים על דבר השינוי. מחויבותינו ללקוחות היא לעבודה עם מעבדה הפועלת בסטנדרטים המקובלים ועם אפשרות לשינוי מיקומה בהתאם לנסיבות ולשיקול הדעת המקצועי של החברה".

לא הפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה שביוקורד מטעה לכאורה את לקוחותיה: ב-2007 נחשף ב-TheMarker כי ביוקורד הציגה ללקוחותיה מצג שווא, לפיו המנות מאוחסנות במדיקל סנטר שבראשון לציון (שנרכש מאוחר יותר על ידי אסותא), בעוד שבפועל הן היו מאוחסנות בבניין משרדים רגיל בקרבת מקום, שאינו קשור לבית החולים. הכתבה דנה גם במצג שווא של ביוקורד על טיב קשר בינה לבין בנק הדם הטבורי הגדול בעולם - CBR האמריקאי.

בעקבות הכתבה, הגישה ביוקורד באמצעות עו"ד ישראל לבנה תביעת לשון הרע נגד העיתון וביקשה להוציא צו מניעה האוסר על המשך פרסום הכתבה. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ריבה ניב, דחתה את הבקשה להוציא צו מניעה, הטילה על ביוקורד הוצאות משפט של 10,000 שקל, וציינה שהיא סבורה כי "צודקת המשיבה ("הארץ") בטענותיה וכי בשימוש שעושה ביוקורד בצמד המילים 'מתחם אסותא' יש לכאורה כדי הטעיית הציבור".

בדיון שהתקיים בבית המשפט בספטמבר, חשפו עוה"ד של "הארץ", תמיר גליק ותום נוימן ממשרד ליבליך מוזר, פסק דין מ-2001 שבו הורשע שחם בפלילים בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה ופגיעה בפרטיות. לטענת "הארץ", מאחר שהרשעות אלה קשורות בעיסוקיו בנושאים פרה-רפואיים, הרי שלכאורה יש לכך השלכות על כשירותו לנהל בנק דם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully