כוס ובחורה

כוס ובחורה

אפרת יצאה לדייט שני הזוי במיוחד, ומחכה למיילים שלכם

אפרת גונן
20/07/2008

"אני הוא הגבר בשבילך, כל מה שאי פעם חלמת וייחלת לו הוא אני. את היא האישה בשבילי, כל מה שייחלתי וחלמתי הוא את, פסגת שאיפותיי, חלומותי המתוקים, יחד אנחנו מנצחים על סימפוניות ארוכות של מלודיית האהבות הגדולות ביותר, אני יודע זאת היום ואת תדעי זאת בקרוב, כי נועדנו להיות יחד וכל רגע של המתנה הוא בזבוז מוחלט של האושר בהתגלמותו, בואי אלי והיווכחי באמת שלך, שלי, שלנו"

הכתוב לעיל הוא חלק קטן ממייל שקבלתי לאחרונה בתיבת ההודעות "בקשה לכוס קפה", אני קוראת את הכתוב ומרימה גבה בתמיהה, מנסה ביני לבין עצמי לחשוב אם זה יותר מפחיד או יותר מעניין, מה הוא בעצם אומר כאן? הוא מכיר אותי? לאחר מכן אני פותחת את קובץ התמונה, לא ראיתי את הבחור מימיי, אז למה הוא כל כך בטוח בדבריו? על סמך התמונות שלי?המילים שכתבתי? על סמך השכינה הקוראת בקפה שלו? מה בדיוק מביא אדם זר לכתוב מילים כאלו לבחורה שהוא לא פגש מעולם? מהי האמת שלי ואיך קרה שהוא יודע אותה ואני לא? אני רוצה לדעת אותה בכלל? אני לא בטוחה כל כך כרגע.

לזכותו יאמר כי הוא בהחלט בלט בין המיילים שנשלחו אליי לתיבה, "אקסטרא אורדינר" בעליל, אמרתי לעצמי, שווה לבדוק גם אם זה רק בגלל הסקרנות, בתמונה נראה בחור בערך באמצע שנות השלושים לחייו, גבוה וחסון עם פנים נעימות ועיניים שאומרות אלף אמירות, "משכנע" אמרתי לעצמי והרמתי טלפון.

על הצד השני של הקו עלה גבר בעל קול עבה, סמכותי כזה "אני שמח שהתקשרת" אמר "מתי אנחנו נפגשים לקפה?" , אני חייבת להודות שקצת נבהלתי מהביטחון שבדבריו, ניסיתי לדמיין את אותו קול שמדבר אליי כשהוא אומר את המילים שכתב וזה היה נשמע לי רציני מאד, מידי אפילו, אז הייתי חייבת לשאול, "תגיד לי בחור, זה רציני מה שכתבת שם? יש בסיס למילים האלו שלך? או שזה סוג של תרגיל זול שאתה משתמש בו בכדי למשוך בחורות שחשבו שהרומנטיקה עברה מהעולם?" , "אני שמח שאת שואלת כי באמת רציתי להסביר אם הבנת אותי לא נכון, זה טקסט מתורגם שהשאלתי מאחד מספריי השירה החביבים עליי" השיב, "אז אתה לא באמת מכיר אותי וחושב שאנחנו סוג של נפשות תאומות תועות נכון?"

"לא מתוקה, אנחנו לא מכירים, אבל בהחלט נעים להכיר, אז איזה קפה אנחנו שותים ומתי?" שאל.
השיחה היתה דיי קצרה ועניינית, היה לה גוון שקצת הרגיש כמו קביעת פגישת עסקים והאמת היא שזה קצת מצא חן בעיני, קבענו להפגש לקפה בצהריי יום המחרת. הטלפון הבא היה אל ידיד קרוב שלי, שרירן רציני שאוהב לשחק ב"שומר ראש" עקב הערצתו התמוהה לוויטני יוסטון, עדכנתי אותו בקצרה בפרטים וסגרנו שהוא ישב בקצה השני של הקפה ויבדוק שאף אחד לא מתכנן לחטוף אותי לקומונה של סוחרי נשים במדינה זרה, הוא שמח להשתתף במשימה והבטיח לא להפחיד אף אחד עד שאני לא קוראת לעזרה.

יום המחרת הגיע ושעת הפגישה התקרבה, הגעתי לבית הקפה ובדקתי שקווין קוסטנר בהתהוות נמצא במרחק קריצה, התיישבתי והמתנתי רגע, הוא לא איחר והגיע בדיוק בזמן שקבענו, הניח תיק מסמכים כבד על הכיסא הסמוך והתיישב, "נעים לי מאד להכיר" אמר, חייכתי מהנהנת ואמרתי "אתה יודע? התמונה שצרפת אל המייל, זה לא דומה, שמת לב? או שגם התמונה היא מתוך אחד מספריי השירים שלך?", "נכון את צודקת, זה באמת לא אני , כן זה גם לא דומה אני יודע אבל באמת שלא התכוונתי להטעות אותך, פשוט ממש מצא חן בעיני מה שכתבת והנחתי שזה לא יהיה נורא אם אני אייפה קצת את המציאות".

חשבתי לרגע שאם נאמר אדם קצת חושש מתגובה שלילית והוא מנסה לייפות את המציאות במקצת, זה לא תמיד דבר רע בהיכרח, אבל במקרה הנוכחי לא דובר על "מצא את ההבדלים" אלא יותר משהו כמו "ההיפך הוא הנכון". הוא היה איש בשנות החמישים לחייו, אני לא אמשיך בתיאורו החיצוני, גם היתה לו טבעת על האצבע, הדבר האופטימי שיותר שיכולתי לחשוב עליו הוא שאולי הבחור מהתמונה הוא בנו הבכור ועדיין נדמה לי שאני מוותרת על התענוג, אני גם לא כל כך בקטע של שוגר דדי.
"אתה יודע מה? בסדר בוא נוציא את המיטב, אז מה? אתה חובב שירה? מוזיקה ? אתה אוהב את וויטני יוסטון?"

אפרת רוצה לצאת אתכם לדייט, ומחכה למיילים שלכם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully