התקשורת המערבית התייחסה הבוקר (חמישי) בהרחבה לעסקת השבויים בין ישראל וחיזבאללה, והבליטה את הפער העצום בין התגובות בשני הצדדים. כמו בישראל, גם העיתונים והאתרים הזרים התקשו לשמור על קו מרוחק, לאור קשת הרגשות הרחבה משני צידי הגבול, ולרוב הביעו אמפתיה לעצב הישראלי.
"אושר וייאוש בעקבות חילופי האסירים בין ישראל והחיזבאללה", כתב ה"טיימס" הלונדוני המוערך, בדומה לכותרת בה בחרה רשת ה-BBC באתרה הרשמי. ה"טיימס" בחר להתמקד באבל הפרטי של משפחות רגב, גולדווסר והרן ובאבל הישראלי בכלל. רצח דני הרן ובתו עינת בת הארבע בידי סמיר קונטאר, כמו גם מותה של יעל הרן בת השנתיים, שתואר כ"טרגי", קיבלו דגש מרכזי.
ה"אינדיפנדנט" כינה את העסקה "מקברית", לפני שדן בערך הגבוה שמעניקים בישראל לחיילים, מתים או חיים. ה-BBC תיאר את החגיגות הגדולות בשכונות השיעיות של ביירות, וכינה אותן כ"רגע נדיר של אחדות" בלבנון. "אם חילופי האסירים הם ניצחון לחיזבאללה, כפי שהוא טוען", נכתב שם, "הוא הגיע במחיר כבד ללבנון וישראל. יותר מ-1,125 לבנונים וכ-160 ישראלים מתו במלחמת לבנון השנייה".
הזווית הפרו-ישראלית ביותר סוקרה ב"דיילי מייל", שפירסם מוקדם יותר השבוע ראיון עם סמדר הרן. כותרת הידיעה הייתה "קבלת פני גיבור בלבנון לאדם שרצח ילדה ישראלית בת 4, עם שחרורו בעסקת האסירים". בהמשך נכתב ש"קונטאר... עזב את לבנון בעודו בן 16 בדרכו למשימתו הקטלנית".
ניצחון לחיזבאללה, אמפתיה לישראל
"לה פיגארו" הצרפתי סיקר את האירוע מזווית אחרת, זו של הופעתו הפומבית של השייח' חסן נסראללה. דבריו של נסראללה בחגיגות קבלת הפנים של האסירים הלבנונים צוטטו בהרחבה, והמילה "גיבורים" נכתבה במרכאות. ה"לה מונד", לעומת זאת, העלה ידיעה על קמפיין חדש של משרד החוץ הישראלי וארגונים יהודים, ש"מטרתו להדגיש את האופי ה'טרוריסטי' של חיזבאללה, ו"להראות את הערכים המוסריים של המדינה היהודית, ולהראות, לפיהם, את פניו האמיתיים של סמיר קונטאר".
ה"ניו יורק טיימס" האמריקאי בחר בכותרת "חזרת האסירים היא ניצחון לחיזבאללה" כדי לתאר את השמחה הלבנונית ואת הצהרותיהם של נסראללה וקונטאר, כמו גם את פשעו המחריד של האחרון. בהמשך העמיד העיתון את הצהרותיהם הפטריוטיות והמאחדות של ראשי הארגון השיעי בניגוד למציאות אחרת שגילה בשטח, שכוללת "פצעים טריים, חשופים מדי", "חוסר אמון עמוק מדי כלפי חיזבאללה". תושבים סונים של ביירות מצוטטים באומרם כי החגיגות אינן רלוונטיות מבחינתם. "מה שמעניין אותי הוא לחיות בשלווה", אמר אחד מהם.
ה"לוס אנג'לס טיימס" העלה כותרת אישית ופרו-ישראלית, "ישראל אבלה על רגב וגולדווסר", ובידיעה תוארה בפרוטרוט ובאמפתיה הסולידריות הישראלית סביב משפחות רגב וגולדווסר, והקושי של שתיהן להתמודד עם מות יקיריהן. "כשמאיימים אליהם מבחוץ, הישראלים מתחברים אחד אל השני כמו חברים במשפחה מורחבת", נכתב. "העצב שחשו משפחות גולדווסר ורגב נחלקו עם המדינה כולה, בה רוב הצעירים משרתים בצבא. הקמפיין האישי שלהם הפך למסע צלב לאומי".