זה הולך ומתקרב

צדיק שהלך לעולמו הגיע לגן עדן ושאל את אלוהים: "תמיד הלכתי בדרכיך, אבל האם גם בעיניך הייתי צדיק נאמן?". "כן", השיב לו אלוהים. "אם כך, למה אף פעם לא עזרת לי לזכות בלוטו, הרי ידעת שיש לי תשעה ילדים?". ואלוהים ענה לו: "רציתי, אבל אף פעם לא קנית כרטיס ללוטו!".

הסיפור המשעשע הזה ממחיש את החיוניות של נקיטת צעדים מעשיים. אם הרצון שלנו הוא ליצור במציאות הפיזית, עלינו לנקוט עמדה אקטיבית, לא פסיבית. עד כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, רבים מאיתנו לא מייחסים מספיק חשיבות לעשייה ולתרגול ולא יוצאים מספיק ל"אקשן" בשטח.

בתרגיל "ספירלת היצירה" (במעגל החמישי), ישבנו ודמיינו לפרטי פרטים את מה שאנחנו רוצים בעיניים עצומות. הטבענו את התמונה הרצויה לנו בשדה האנרגטי הגדול של היקום ושילחנו את התמונה לתוך היקום, כמו חללית, בעזרת הדלק של הלהט הרגשי. עכשיו אין זה אומר שעלינו לשבת ולחכות ליצירה שתגיע אלינו. ההפך הוא הנכון! בעזרת המחשבה הטבענו את מבוקשנו ביקום, בעזרת הפעולה נקבל את מבוקשנו.

1. שאלי את עצמך לאן את רוצה להגיע? (זוגיות, פרסום, עסק, תואר וכדומה).

2. הכיני תוכנית פעולה לטווח ארוך - כדאי שתבדקי האם יש מוכרים/קונים לדבר שאת רוצה? מיהו קהל היעד שלך? מה הייחודיות שלך? במה תוכלי לתרום לסביבתך? באילו אנשי מקצוע תצטרכי להיעזר? איזה סיכונים תצטרכי לקחת ביצירה הספציפית הזו? היי כנה ומדויקת לגבי המקום שבו את עומדת ביחס למטרתך, מבחינה רגשית, כלכלית, ידע וכלים. עני על כל השאלות ורשמי את תשובותיך. הציבי לוחות זמנים להשגת המטרה.

3. הכיני תוכנית פעולה לטווח קצר - שתכלול 10 פעולות, יעדים קטנים וברי השגה בחיי היומיום, כאשר כל צעד צריך להוביל לצעד הבא ומשם לזה שאחריו. לדוגמא: פגישות, טלפונים, לימודים, רכישת כלים, ייעוץ, שיתוף, תרגול וכדומה. רשמי את הפעולות והציבי לוחות זמנים לכל פעולה.

4. בחני לאילו כלים ולאיזו עזרה את זקוקה כדי להגשים את מטרתך?

5. צאי לפעולה להשגת היעדים הקטנים. כל יום עשי לפחות פעולה אחת לקדם את יצירתך.

6. אחרי שבועיים של פעולות, שאלי את עצמך - האם הפעולות מקדמות אותך לקראת מטרתך? האם את מצליחה ונהנית? האם האנשים סביבך והנסיבות מגיבים אליך בחיוב? האם מתעורר בך הרצון להמשיך ולנסות פעולות נוספות, מאתגרות יותר? אם כן, הכיני שוב תוכניות לטווח קצר (שלב 3) והפעם למטרות גדולות יותר.

7. אם הפעולות לא מקדמות אותך למטרתך, עצרי ובדקי: מה עובד ומה לא עובד עבורך? תקני ושפרי את פעולותיך מתוך חוויה של סקרנות ולמידה - ולא של כישלון או ביקורת. אם הגעת למסקנה שאת בתחום או בחברה שלא מתאימים לך, חפשי יצירה אחרת.

תלמידה שלי, דנה (שם בדוי), כתבה שירים למגירה במשך שנים. היא חשבה שהם ראויים לפרסום, אך מעולם לא עשתה דבר בנידון. דנה החליטה לעשות את תרגיל "פעולה בעולם הפיזי" על מנת להצליח להוציא לאור את שיריה.

היא ידעה שהשירה שלה נגעה בקרובים אליה וריגשה אותם. למרות זאת, היא פחדה מהביקורת של אנשים זרים וגם ידעה שאין לה כסף להוציא את שיריה לאור. דנה זיהתה שקהל היעד שלה הוא צעירים בני 20 פלוס, שרוכשים ספרי שירה. בתוכנית ארוכת הטווח, דנה הציבה לעצמה שנה כדי להתגבר על פחדיה, ליצור חשיפה לכתיבתה ולהשיג את הכסף הדרוש כדי להוציא ספר שירה לאור.

דנה גיבשה גם תוכניות קצרות טווח והציבה לעצמה לפחות פעולה אחת לביצוע בכל יום. ביום הראשון התקשרה לנטע חברתה לעזרה בעריכה, ביום השני חיפשה באינטרנט מידע לגבי בתי הוצאה לאור, ביום השלישי נפגשה עם אבא שלה לבקש עזרה כספית וכך הלאה. אחרי חודש של תרגול, דנה הצליחה לשבור מחסום בתוכה כשהעזה להשתתף בערב משוררים חדשים. כאשר קהל הקוראים הגיב אליה יותר טוב מאשר דמיינה, התעורר בה רצון להמשיך ולנסות להפיץ את שיריה לקהל רחב יותר.

למרות שאבא שלה לא הסכים להלוות לה כסף ולמרות ששתי הוצאות לאור סירבו לה, היא המשיכה לעשות פעולות בעולם הפיזי. אחרי חודשיים, דנה החלה לפרסם את שיריה דרך האינטרנט ובמקביל היא ממשיכה לנסות להוציא לאור ספר שירים.

צאו לפעולה! צאו מתנאי "המעבדה" של יצירה בעולם הפנימי וישמו את תהליך היצירה במציאות הפיזית בה אתם חיים כרגע, בעבודה הלא נעימה, בתנאים של חוסר זמן וכדומה. תרגול בשטח הוא אחד מסודות ההצלחה בכל תחומי חיים.

עדיף לבצע פעולה אחת יותר מאשר פעולה אחת פחות - כל עוד זאת פעולה מושכלת. לפני שאנו ממשיכים לפעולות גדולות יותר ולעתים יקרות יותר, אני מציעה להקדיש זמן לזיהוי ולהסרת מכשולים אופייניים, בהם: פחד מכישלון, הימנעות מעשייה, קושי בהתמדה, חוסר בתכנון ובכלים, חוסר באמצעים וחוסר בכנות ובבהירות כמה אני רחוק מהיצירה שלי (ב"מכשולים ביצירה" נעסוק במעגל השמיני).

בשבוע הבא נעסוק בחשיבות ההתמדה ב"משך הזמן" הנדרש ליצירה.