הניו אייג' עולה כיתה

האוניברסיטה משתנה. מי היה מאמין שלמרות הקשיים שחוות האוניברסיטאות בארץ יכול להרשות החוג למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב להגמיש את עצמו, להתרחב והפעם לכיוון מעניין ומיוחד, שנותן מקום בין השאר לרעיונות, תופעות ופילוסופיות מהניו-אייג'.

ד"ר רון מרגולין מתוכנית הלימודים לתואר שני במדעי הדתות, עומד בראש תוכנית חדשה ללימוד דתות בנות זמנינו. אחרי שנים של התעלמות מכוונת ואולי אפילו מתנשאת נראה, כי זו ההזדמנות של הניו-אייג' לעלות כיתה מהעממיות לאקדמיה. פגשתי אותו לבדוק מה פתאום מגדל השן מבקש תשומת לב מהרוחניקים וזכיתי לשמוע שיעור קצר בנוגע למקורות ההיסטוריים של הניו-אייג' בישראל.

בשנים האחרונות שמנו לב, שיש מספר לא מבוטל של סטודנטים שמתעניינים בתופעות דתיות עכשוויות, שהניו-אייג' הוא חלק מהן. ככל שגברה הדרישה, הבנו שצריך לפתוח תוכנית שתעסוק בנושאים שקשורים לתחום. הרבה אנשים בארץ מתנסים בכל מיני דרכים רוחניות, אלפים היו בקורס ויפסאנה, אחרים התנסו בפעילויות שמאניסטיות ויש גלים של חזרה בתשובה בקרב צעירים. המטרה של תוכנית כזו היא לפתח את היכולת להתבונן בתהליכים כאלו של פניה לדתות ולשאול מה מניע, מה הדבר שמפעיל את ההתעוררות הרוחנית? איך אפשר להסביר אנשים שבאים מרקע חילוני לחלוטין, שבאופן טבעי היה אמור להוביל אותם לאדישות מוחלטת, מגלים בתוך עצמם משיכה עצומה לרוחניות?"

גם העניין שלי בחסידות קשור במידת מה בהיכרותי האישית עם מורה גדול, שהיה במידת מה ממבשרי הניו אייג' בישראל. קראו לו יוסף שכטר, הכרנו כשהוא היה בן 70 ואני הייתי בסך הכל בן 16. שכטר היה אינטלקטואל, חבר בחוג הוינאי, אולי החוג הפילוסופי החשוב ביותר שהיה באירופה לפני השואה. כשעלה לארץ ב-1938 הוא הגיע למסקנה, שהיהדות הישנה חייבת להתחדש ולבוא במגע ולהיפתח לתורות ולמגוון רחב של דרכים רוחניות,
כמו היוגה, הבודהיזם ואפילו עם עולם האקולוגיה והחקלאות האורגנית. במהלך השנים התגבשה סביבו קבוצת תלמידים קטנה ואלו הקימו את הישוב יודפת, שהיה בעצם הישוב הרוחני הראשון שקם בארץ.

לא ממש, הוא לא התערב בחיים האישיים של התלמידים שלו ולא התגורר איתם. הוא ראה את עצמו כאדם בעל רגישות רוחנית. אני מדבר איתך על שנות ה-40 ושנות ה-50, בזמן שהמדינה התחילה להתפתח, הוא חזה שהתרבות המערבית הולכת לכיוונים אחרים ושיבוא היום והכיוונים האלו יגיעו גם לפה ואם לא נכין להם קרקע נכונה הם עלולים להתפרש בצורות שגויות. אפשר לומר שחזונו התממש. אם נביט סביבנו נראה, כי יש בלבול גדול בכל הנוגע לדת, לדתות חדשות, לקבלה, לתנועות ניו-אייג'יות וגם מי שיוצא למסע רוחני לחפש את עצמו, מוצא את עצמו תוהה ותועה לגבי הדרך.

שכטר האמין, כי חשוב שלכל אדם יהיו מספיק כלים כדי לבנות לעצמו את עולמו הדתי-אישי, הוא לא האמין בדרך אחת, אלא בשילובים. הוא חשב שהתרבויות השונות צריכות להשלים אחת את השנייה. בעצמו הוא היה משכיל ולא איש של התנסויות, הוא לא היה מאמן רוחני. חלק גדול מהניו-אייג' הוא השילובים האלו, השאלה היא איך הם מתהווים והאם הם בכלל אפשריים?

ההנחה שלנו היא שיהיו אנשים שיבואו לתוכנית מתוך חוויה אישית, במטרה לחקור את אותה חוויה. הלימודים האלו לא נועדו לקחת אנשים למסע רוחני, אבל כן לעסוק בשאלות שכל אדם במסלול רוחני עלול להיתקל בהן: מה מקום הדת בעולם המודרני? האם אדם יכול להיות גם חילוני וגם דתי בעת ובעונה אחת? האם מתבצעת החלטה עצמאית להצטרף לדרך רוחנית מסוימת או שזו השפעה של חברה שאתה נמצא בתוכה?

מדוע קשה כל כך לחילוניים לקבל את היהדות המסורתית, אבל כן קל להם לקבל טכניקות בודהיסטיות או יוגיות, ובכלל מה חסר בחיים החילוניים המודרניים שאפשר למלא על ידי יסודות העולם הרוחני ותרבויות שונות? ישראל היא מרכז שבו הפעילות הרוחנית היא מאוד ענפה ולכן היא גם מקום מתאים להקמת מרכז רציני לבחינה, דיון ומחקר של השאלות האלו.

הניו-אייג' הוא תופעה וכמו תופעות דתיות אחרות שאנחנו מכירים, גם לו יש צדדים של מסחור עד לרמה של מיאוס, אבל הוא גם חלק מהתפתחות הסצנה הדתית בישראל וככזה הוא מצביע על חלק קטן מהמכלול הדתי בישראל. מכלול שיש לשאול לגביו כמה שאלות מרכזיות וחשובות שעד כה לא עסקו בהן בתוך החברה שלנו, כמו לנסות להבין מה זו דת בישראל. אנחנו יודעים כבר שזה לא רק מסורת יהודית.

ובאותה מידה מה זו חילוניות בישראל? גם זה מושג מעורפל לאור כל הדוגמאות שהבאנו כאן והשאלה המרכזית: מהי או האם יש אג'נדה רוחנית לחברה בישראל? עד היום לפחות, לא היה כל ניסיון באוניברסיטאות המקומיות לתת דין וחשבון על הדברים החשובים האלו.