למרבה המזל, זכה הפרופסור אהרון צ'חנובר בפרס נובל בכימיה ולא בכלכלה. המתקפה החזיתית של המדען הדגול על הרפורמה אותה דורש משרד האוצר לבצע בהשכלה הגבוהה, גרמה לתחושת אי נוחות רבה, ולא רק מפני ההשוואה מעוררת המחלוקת עם בריחת המדענים היהודים מגרמניה לפני מלחמת העולם השניה. נחוש לענות לשר האוצר, שהאשים בשבוע שעבר חלק מהמרצים בישראל בחוסר יעילות ובזבזנות, פתח צ'חנובר במתקפה בוטה, תוך שהוא שוזר בדבריו נימה אפוקליפטית על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל.
צ'חנובר ועמיתיו רוצים לשכנע אותנו שעוד כסף ציבורי יפתור כל קושי ובעיה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. ראשי האוניברסיטאות מאמינים כי את הניהול הירוד, שגרם למוסדות אקדמיים רבים לשקוע בגרעונות ענק, ניתן להשכיח באמצעות עוד ועוד כספים מכיס משלם המיסים.
חוקרים צעירים בורחים לחו"ל בגלל תקנים שנתפסים על ידי מרצים עצלים, ששכחו מתי תרמו למחקר או להוראה? תנו לנו עוד כסף. אוניברסיטאות שמסרבות לפטר אנשי סגל, שתרומתם זעירה ועלותם גבוהה? תנו לנו עוד כסף. מכללות פרטיות שמזנבות באוניברסיטאות ומעניקות חוויה לימודית מאתגרת לסטודנטים? תנו לנו עוד כסף. סטגנציה מוחלטת בכל הקשור לשירות וביחס לסטודנט? תנו לנו עוד כסף. מה לא עושים כדי לשכנע את כולם, שהבלוף הניהולי המכונה ההשכלה הגבוהה בישראל הוא למעשה חולה שניתן לרפאו באמצעות עוד כמה מיליארדי שקלים מקופת המדינה.
לפני שבאים ראשי האוניברסיטאות לדרוש מהציבור עוד כסף, טוב יעשו אם יענו על השאלות הבאות: מתי באחרונה פוטר חבר סגל באוניברסיטה בשל חוסר יעילות ופריון נמוך? האם יכול נשיא אוניברסיטה לתגמל בשכר מרצה או חוקר מצטיין? מתי הודח נשיא אוניברסיטה על רקע תוצאות ניהוליות גרועות של המוסד בראשו הוא עומד? מהי העבודה המחקרית המתבצעת בחודשים בהם אינם מתקיימים לימודים באוניברסיטה? האם תקציבי המחקר הפרטיים שניתנים לכל חוקר משמשים למטרות מחקר בלבד? כיצד יכול להיות שראשי מחלקות ודיקנים נבחרים לתפקידיהם ללא קשר ליכולות הניהול שלהם?
חיפה חיפה, בור בלי תחתית
לאחר קבלת תשובות מנומקות לשאלות קשות אלו. ניתן יהיה להפנות את הזרקורים לפינות נוספות בהן נשפכים מיליוני שקלים למען אינטרסים אישיים במקום לנצל אותם למחקר פורץ דרך. מדוע צריך משלם המיסים לממן שני מוסדות אקדמיים גדולים בחיפה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה? מדוע יש צורך בשני נשיאים, שני מנכ"לים, שני דוברים ועוד כפילויות בכל עמדה אפשרית במוסדות המרוחקים כמה קילומטרים ספורים זה מזה, ויכולים להתאחד מבלי לפגוע כהוא זה בפעילות האקדמית?
את אותה שאלה ניתן כמובן להפנות גם לראשי בר-אילן ואוניברסיטת ת"א, שפועלים במקביל ללא צידוק כלכלי. אם רוצה אדם פרטי להקים מוסד אקדמי עם זהות יהודית, שיעשה זאת, במחילה מכבודו, על חשבונו. אין הצדקה אקדמית או כלכלית לאוניברסיטה דתית-לאומית. סטודנטים וחוקרים יראי שמיים, הפועלים בכל האוניברסיטאות בארץ ובעולם בהצלחה יתרה, מוכיחים זאת מעל לכל ספק.
גם המכללות הציבוריות לא נותרות מחוץ לשערורייה הכלכלית הידועה בשם "ההשכלה הגבוהה בישראל". מדוע צריכות לפעול בישראל הקטנה ודלת האמצעים 29 (!) מכללות לחינוך ועוד מספר דומה של מוסדות חרדיים, המכשירים אנשי הוראה? האם לא ראוי לבחון מחדש את תוצאות מהפכת המכללות מתחילת העשור הקודם, לחזק את הטובות שבהן ולסגור מיידית את המיותרות?
ישנו כסף גדול בהשכלה הגבוהה. ההוכחה לכך היא הצלחת המכללות הפרטיות. לכאורה אמורות היו המכללות הפרטיות, המקבלות סטודנטים בעיקר בזכות שכר הלימוד הגבוה אותו הם משלמים, לייצר בוגרים בינוניים. בפועל, מתברר כי ישנו קשר הדוק בין ניהול טוב ובין מצוינות אקדמית.
אהרון צ'חנובר הוא מדען ענק שהביא כבוד רב לעצמו, למוסד האקדמי בו הוא פועל ולמדינה כולה. ראוי שידרוש כי הכסף המבוזבז באוניברסיטאות יגיע אליו ואל חבריו במקום לחבור ולשתף פעולה עם פונקציונרים, שנהנים להשתמש בו למטרות הרחוקות ממדע, מחקר ופיתוח.