פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ דחה עתירה נוספת נגד שחרור קונטאר

      ביהמ"ש שוב דחה את עתירה שהגישה משפחת שחר נגד שחרור המחבל. "צריך טעמים יוצאי דופן על מנת שבית משפט יתערב בעיסקה"

      בג"ץ דחה עתירה נוספת נגד שחרור קונטאר

      (צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: יאיר דניאל)

      בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את העתירה נגד שחרור האסירים הלבנוניים ובהם סמיר קונטאר. את העתירה הגישו בני משפחתו של אליהו שחר, שנרצח בידי קונטאר. עתירתם הראשונה בנושא נדחתה לפני שבוע.

      בעתירה החדשה טענה המשפחה כי בהליך שחרור רגיל, לקורבן יש זכות להישמע. המשפחה ביקשה להשמיע את דברה בפני הפורום שמחליט אם לשחרר את האסירים או לא. העותרים ביקשו לערוך שימוע בממשלה וכי שרק לאחר מכן תתקבל החלטה.

      בנוסף טוענו העותרים כי כעת, לאחר פרסום שמות האסירים העומדים בפני שחרור, ניתן לראות שמדובר באסירים שהדין לא מוצה עמם. עוד הם טוענים כי לא יהיה נכון לקבל החלטה לפני שהרב הראשי לצה"ל הכריע האם החיילים החטופים עדיין חיים או לא, שכן הכרעה כזאת מצדו עשויה לשנות את תוצאות ההצבעה.

      בהחלטת בית המשפט נאמר כי אין בעתירה כל נימוק או טעם שיצדיק את קבלתה. "העותרים עצמם כותבים, כי הצדדים לעיסקה כבר החלו לממשה וכי דו"ח בעניינו של הנווט רון ארד הועבר על ידי ארגון חזבאללה לישראל". עוד נאמר כי "צריך טעמים יוצאי דופן במיוחד על מנת שבית משפט יתערב בעיסקה דוגמת זו שנעשתה עם חיזבאללה במהלך ביצועה ומימושה, ולאחר שחלק ממנה כבר התבצע".

      שיקולים כבדי משקל

      בעתירה הקודמת שהגישה המשפחה, נטען כי מנהלי המשא ומתן היו צריכים לעדכן את משפחות הנרצחים לפני ההחלטה על שחרורו של קונטאר. טענה נוספת היא שהשחרור הצפוי עומד בסתירה להמלצות ועדת וינוגרד. עורך הדין יצחק בם, המייצג את המשפחה, אמר בשיחה לוואלה! חדשות כי "אנחנו מבקשים לבטל את החלטת השחרור. הממשלה אימצה את המלצות ועדת וינוגרד אבל עשתה בדיוק להיפך. במקום לקבוע אסטרטגיה ולדבוק בה הם קיבלו החלטה אד הוק". לדברי בם, ועדת וינוגרד קבעה שהמדיניות של תשלום מחיר גבוה בעסקות שבויים צריכה להיפסק משום שהיא מעודדת חטיפות.

      הרכב של שלושה שופטים, בראשם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין, החליטו לקבל את תשובת המדינה ולדחות את העתירה. השופטים קבעו כי מאחר שמדובר בעסקה מוגמרת שצריכה לצאת לפועל בזמן הקרוב, אין מקום או טעם להתערב בהחלטת הממשלה. עוד ציינו השופטים כי השיקולים של מחירה של העסקה והשפעתה על משפחות הנרצחים הם שיקולים כבדי משקל שנלקחו בחשבון בידי הממשלה.