אפשר להירגע, אין לידך ניידת סמויה

בשבועות האחרונים נשמעים ברדיו תשדירים מאיימים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שלפיהן הסיכויים שלנו לחמוק ללא עונש מעבירת תנועה אפסיים. לצורך כך נשכר אלי ישראלי, שבקולו הסמכותי מנסה לשכנע אותנו כי "רוב הסיכויים שזה שנוסע ברכב שמאחוריך, הוא שוטר סמוי". האמנם?

מבדיקה שערכנו עולה שההסתברות שהנהג ברכב שמאחורינו הוא שוטר סמוי, לא רחוקה מההסתברות שנזכה בלוטו. אמת, לאחרונה התווספו מספר ניידות סמויות לצי של משטרת התנועה, אבל לאחר התגבור עומד מספרן על 70 בלבד. בהתחשב בעובדה שבכבישי ישראל נוסעים 2.4 מיליון כלי רכב, הסיכוי שמאחוריכם שוטר סמוי הוא אחד ל-34 אלף.

אלא שעולה החשד כי הקמפיין החדש הוא רק ביטוי נוסף למדיניות של הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים: למה להשקיע בכוח אדם, אם אפשר לרכוש בזול טכנולוגיה חדשות ולהרתיע את הנהגים בתעמולה לא אמינה?

כמו בכל גוף גדול, גם במשטרה חושבים על יעילות. במקום להעסיק שוטרים נוספים, להכשיר אותם ולרכוש בעבורם ניידות, בשנים האחרונות המשטרה משקיעה יותר ויותר בטכנולוגיה. יותר ויותר מצלמות מהירות נייחות הוצבו בשנים האחרונות לאורך הכבישים. עוד מאות יותקנו בקרוב. בכבישים מסתובבות גם ניידות סמויות חמושות במצלמות מהירות, שמוסוות בפגושים הקדמיים. עכשיו המשטרה מתגאה במערכת חדשה, "הדבורה", המותקנת על גג ניידת המשטרה ומסוגלת למדוד מהירות של רכבים ברדיוס של קילומטר.

אך האם מהירות היא הבעיה? על פי מחקרים שנערכו בארץ ובעולם, התשובה לכך היא בוודאות לא. מהירות גבוהה אמנם תגרום לפגיעות קשות יותר במקרה של תאונה, ואולי אף למוות, אך היא בהחלט לא הגורם המרכזי לתאונות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי רק 6 אחוז מתאונות הדרכים נגרמו כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת, וגם נתון זה אינו עוסק בנסיעה מעל למהירות המותרת בחוק, אלא בנסיעה במהירות גבוהה ממה שתנאי השטח מאפשרים. מדוע, אם כן, המשטרה מתרכזת באכיפת עבירת המהירות, בלי פרופורציה לחלקה בתאונות הדרכים? התשובה פשוטה: את המהירות יותר קל, נח וזול לאכוף. וכן, הקנסות על עבירה זו גם מכניסים לא מעט כסף לקופת המדינה.

מתחילת השנה נרשמו כמאה אלף דו"חות משטרה על מהירות מופרזת, כ-20 אחוז מסך הדו"חות שנרשמו - עליה של כ-17 אלף דו"חות מהתקופה המקבילה אשתקד. זאת למרות שנתוני העבירות הגורמות לתאונות הדרכים בישראל לא השתנו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העבירות המובילות בגרימת תאונות דרכים הן אי ציות לרמזור וסטייה מנתיב נסיעה. אז איך זה שרק 6 אחוז מהדו"חות נרשמו בגין סטייה מנתיב ורק 27 דו"חות מתוך 606 אלף, נרשמו לנהגים שהחליפו נתיבים מבלי לאותת? ולעבריינים מביניכם שעוברים ברמזורים אדומים יש סיכוי אף טוב יותר לצאת נקי מאשר המזגזגים בכביש: פחות משניים וחצי אחוזים מהדו"חות נרשמו השנה בגין עבירה זו. אי מתן זכות קדימה לרכב, הגורם הרביעי בחומרתו לתאונות, ניצב בנתוני הדו"חות של המשטרה במקום ה-18, עם פחות מחצי אחוז מהדו"חות. וכך זה ממשיך.

אזרחי ישראל ומשטרת התנועה לא צריכים עוד מצלמות מהירות ו"דבורים" משוכללות שיצילו אותם ממוות בכביש. מאז שנחקק חוק המהירות התפתחו הכבישים והרכבים השתכללו והפכו לבטוחים הרבה יותר. אזרחי ישראל לא צריכים להיות נתונים לאיומי המדינה, ולחשוש שמא רכבם יוחרם ורישיונם ישלל אם יסעו במהירות 120 קמ"ש בכביש פתוח וישר, בעל שניים או שלושה נתיבים ועם חומת הפרדה.

במקום להעמיס טכנולוגיה בשולי הכבישים, המשטרה והשר העומד בראשה צריכים להקצות משאבים לגיוס כח אדם איכותי וגדול הרבה יותר על מנת שיאכפו את העבירות שכל נהג סובל מהם ואף מכונה לא יכולה למדוד. נהגים שסוטים מנתיביהם מבלי לאותת, לא שומרים מרחק ולא נותנים זכות קדימה הם הבעיה. המהירות, היא רק דרך זריזה לאסוף כסף קל ויופי של יחסי ציבור. להוגי הקמפיין החדש נאמר, רוצו מהר לדוכן הפיס הקרוב, אולי עד סוף השבוע אתם תהיו המיליונרים החדשים.