בנק ישראל הזניק היום את שער הדולר לאחר שהודיע כי יגדיל את קצב רכישות המט"ח וירכוש 100 מיליון דולר בממוצע ביום. הדולר נסחר היום בירידות עד שעות הצהריים, ולקראת השעה 13:30 נגע במחיר של 3.205 שקלים. אך לקראת 14:30 פירסם הבנק את הודעתו, והדולר החל לזנק ותוך עשרים דקות זינק בכ-7 אגורות. שערו היציג של הדולר נקבע ב-15:30 על 3.314 שקלים ובמסחר בין הבנקים המשיך לטפס וכעת נסחר תמורת 3.334 שקלים. היקפי המסחר היו גדולים היום מהרגיל.
המהלך של הבנק נעשה במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ לרמה של 40-35 מיליארד דולר, עליה הודיע ב-20 במארס השנה. בבנק ישראל מסבירים כי "ההחלטה להגדיל את קצב הרכישות התקבלה לאחר שהתוכנית להגדלת היתרות נבחנה על רקע תנאי השוק הנוכחיים והשינוי המצטבר המהיר בשער החליפין של השקל. בנק ישראל ימשיך לבחון תוכנית זו מעת לעת, תוך התחשבות בתנאי השוק המשתנים".
היורו נסחר גם הוא בעליות לאור התערבות במסחר ועלה היום ב-2.6% לרמה של 5.206 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-0.1% לרמה של 1.573 דולר ליורו.
גם בטווח הארוך?
מיכל רוטלוי, מנהלת המסחר בריביות בבנק הפועלים, אמרה כי כעת רואים במסחר גם קונים זרים ומקומיים. "אי אפשר לדעת. גם כשהבנק הכריז על רכישה של 25 מיליון דולר במממוצע, הדולר קפץ וירד בחזרה. כעת הוא מכריז שיעשה זאת בהיקף גדול פי ארבעה, של 100 מיליון דולר. הבנק גם לא מפרט האם הוא נוקט במהלך בכדי להגדיל את יתרות המט"ח או לא".
זיו פניני, מנהל חדר מסחר מט"ח במגדל שוקי הון, התייחס להתרחשות היום: הדולר קפץ בצורה מיידית עם הצהרת הבנק על מהלך ההתערבות. אנחנו רואים סטיות תקן מאוד גדולות ומחזורים עולים. המשקיעים לא ציפו לזה ברגע הזה. היו ציפיות בשוק להתערבות מילולית או מעשית בשוק המט"ח, אך לא ידעו על התזמון".
"המהלך של בנק ישראל הוא נכון - גם ברמה ההצהרתית וגם ברמה הכלכלית, בכדי להקטין את החוב ברמות האלה. אני הייתי מצפה להצהרה יותר עמומה של בנק ישראל, בה יגיד שהוא הולך לקנות מאות מיליוני דולרים ברמות הנוכחיות. הבעייתיות בהצהרה של הבנק היא שהוא אומר שהוא יקנה 100 מיליון דולר ללא התייחסות לשער הדולר ולמה שיעשו שחקנים מסוימים בזמנים בהם שער הדולר יהיה שונה".
בבנק לאומי הוציאו היום מסמך לפיו יכולתו של בנק ישראל להשפיע על המסחר במט"ח בטווח הארוך מעטה: "בעולם של תנועות הון חופשיות, מידת האפקטיוויות של המדיניות המוניטרית בהשפעה על שער החליפין קטנה מאוד. מסקנה זו בולטת במיוחד במשק קטן ופתוח כמשק הישראלי. שינוי במידת הפתיחות של המשק הישראלי, תוך כדי נסיגה מהמצב הקיים כיום, עלול להשפיע לרעה על מגוון תחומים במשק, ובסופו של דבר להיות בחזקת תרופה שהינה גרועה בהרבה מן הבעיה".
בלאומי מסתמכים במסקנתם על מאמר של שלושה כלכלנים בכירים, אלוורז, אטקנסון וקהוא, הכותבים כי "קיימים ממצאים חד משמעיים ששינויים בריבית הבנק המרכזי, שנעשים במסגרת מדיניות מוניטרית אחראית אינם - משפיעים על הממוצע המותנה של שער החליפין. המשמעות היא שהמודלים המוניטריים הסטנדרטיים אינם תופסים את המתרחש בנתוני שערי החליפין ולכן המלצות המדיניות הנובעות ממודלים כאלו אינן נכונות. לדוגמא, הפחתת ריבית תוביל לפיחות".