במלאת שנתיים לסיום מלחמת לבנון השניה, חיילם רבים עדיין נרדפים על ידי המראות והתמונות מהלחמה. לפי נתונים שהגיעו לוואלה! חדשות, 781 חיילים שנטלו חלק במלחמה חוו תסמונות הקשורות להלם קרב. יחד עם זאת, רק 124 מתוכם הוכרו על ידי משרד הביטחון כהלומי קרב, מתוכם כ-60% הם חיילי מילואים. "יחסית להיקף הלחימה, מדובר במספרים הגבוהים ביותר שידענו בכל מלחמות ישראל", אומר גורם המעורב בנושא. מרבית החיילים חזרו לשירות בעקבות טיפולים פסיכולוגיים שניתנו להם מטעם צה"ל עם תום המלחמה.
מניתוח הנתונים מצטיירת תמונה קשה בקרב אנשי המילואים. בשנתיים האחרונות מאז תום המלחמה דיווחו 305 חיילי מילואים כי חוו תופעות פוסט-טראומטיות בעקבות הלחימה וקיבלו טיפול פסיכולוגי. זאת, לעומת 90 בלבד שדיווחו על התופעות במהלך הלחימה. "בפועל מספר הלומי הקרב הם גבוהים הרבה יותר", אומר אל"ם (מיל') אורי סגל, יו"ר העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב. "המאפיין העיקרי של הלומי הקרב הוא התגובה המאוחרת, ולפעמים יכולות לעבור שנים רבות עד שהאדם מגיע למסקנה שהוא הלום קרב". לדברי סגל, "בתחילה האדם מנסה להכחיש שזה קורה לו. אחרי כמה שנים גם הסביבה הקרובה מגיבה - האישה מתחילה לומר שזה לא הגבר שהיא הכירה, במקום העבודה הוא לא מרוכז והחברים מתרחקים. רק אם אלוהים עוזר אז האדם עצמו מבקש להתחיל בטיפולים".
טיפול בהיפנוזה
בקרב חיילי השירות הסדיר התמונה שונה. למרות שמסיום המלחמה קיבלו 386 חיילים טיפולים פסיכולוגיים בשל תסמונות של הלם קרב, מרביתם אינם לוחמים. כמאתיים מתוך חיילי הסדיר שירתו במהלך המלחמה כחיילים לא קרביים, אולם, למרות זאת נפגעו בנפשם. יחד עם זאת, רק 52 מהם מוכרים כיום על ידי משרד הביטחון כהלומי קרב. "הלוחמים מועדים פחות לחוות תופעות פוסט-טראומטיות", אומר אל"ם במיל' ד"ר חיים קנובלר, לשעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. "החוסן הנפשי שלהם גבוה יותר והם גם יודעים לקראת מה הם הולכים. לעומת זאת, חיילים שמגיעים לשדה הקרב ללא הגנה מוקדמת, מועדים לפתח תופעות שכאלה. לחיילים העורפיים גם אין את המודעות לקראת מלחמה שכזו, ופתאום לראות מראות קשים -אין ספק שהדבר משפיע עליהם יותר".
עם פרוץ המלחמה, הופנו בתחילה כל החיילים שביקש סיוע נפשי ליחידת תגובות קרב בצה"ל, שם קיבלו אבחון ראשוני וטיפול למניעת סימפטומים של הלומי קרב. כחלק מהטיפול, עברו חלק מהחיילים בין היתר טיפולים בעזרת היפנוזה. טיפול נוסף בו השתמשו משרד הביטחון וצה"ל הם קבוצות תמיכה שבראשן עומדים אנשי מקצוע ופסיכולוגיים, שמטרתם היתה עיבוד המראות ושחזורם מהמלחמה האחרונה, במטרה למנוע התפתחות של סימפטומים פוסט טראומטיים כרוניים.