פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם לי יש צרכים

      בעלי כלבים נאלצים לאסוף קקי כל יום, ובצדק. אבל הורים בגינות ציבוריות יכולים לטנף חופשי. הגיע הזמן לקנוס גם הורים, ויפה מטלית לחה אחת קודם

      בעלי כלבים בסביבה עירונית מחוייבים תמיד להצטייד ברצועה, בתגית עם מספר הרישוי של הכלב ובעיקר בשקיות ניילון או עיתון לאיסוף הצרכים כשהם לוקחים את החיה לטיול. מותר להם לשחרר את כלבם רק במקומות המיועדים לכך, או להשאיר את אותו קשור – בכל שעה, בכל מקום וגם עם הכלב הוא כלבה זקנה וחייכנית שמסתדרת טוב עם תינוקות.

      פקחים חסרי מעש אורבים בגינות ציבוריות מצאת החמה ועד השעות הקטנות של הלילה, כדי לתפוס את הפושעים הנאלחים המעזים לשחרר את כלבם החביב כשאין איש בסביבה. בעלי הכלבים המפוחדים מתגברים על הרחמים ומשאירים את הכלבים קשורים לרצועה. הם גם אוספים את הקקי דבר ראשון על הבוקר, ולא רק ממדרכות – גם מפינות עזובות בגינות נטושות, פן יבוא הפקח ויטיל עליהם קנס כספי שלא יוכלו לעמוד בו. אז אוכלים חרא ובולעים את החוק, כי אין ברירה. וזה בסדר, כי גם בעלי כלבים יודעים שלדרוך על גוש חום, דביק ומסריח זה משהו שהורס לך את היום.

      חברו הטוב ביותר של הילד

      וכך, בעודם חולמים על בית במושב עם שטח פתוח בו יוכלו הכלבים לרוץ ולחרבן חופשי, רובם מצייתים לחוקים ומרימים את המוקשים הפוטנציאלים כמה פעמים ביום. אבל, באותו זמן ובאותה גינה ציבורית יש גם הורים וילדים. גם להם יש שעות קבועות וגם הם נהנים מפיסת הירק בלב העיר. יש להם מתקנים וברזיות ומשטח בטיחותי במקום רצפה בו הילדים יכולים להתרוצץ חופשי.

      כלבים לרוב נעימים יותר לבריות מאשר מילדים רועשים, דביקים והיפראקטיבים, ואין מה לעשות נגד זה - אלה נשארים קשורים, ואלה יכולים ועושים כרצונם. אבל הבעיה האמיתית היא ההורים. כמו לכלבים, גם להורים ולילדיהם יש מסלול קבוע – מהגן, למכולת (מותר רק ארטיק אחד!) ומשם מיד לגינה הציבורית. שם נזרקת הפסולת כאילו כל השטח הוא פח אחד גדול. בנמצא אפשר לראות בדלי סיגריות, עטיפות של חטיפים, שקיות ניילון, בקבוקי פלסטיק, צעצועים שבורים ומטליות לחות עם שאריות שלשול של תינוק שאכל במבה אדומה. אז מה אם יש פח כל מטר, הרבה יותר קל לזרוק על הרצפה!

      לדפוק ולזרוק

      פקחים לעולם לא יעירו לאם או לאב שהשאירו את שאריות ההחתלה על הספסל בו ישבו. אחרי שהעוללים והוריהם המזניחים (את הסביבה) עוזבים את הגינה, ולפני רדת החשכה, הגינה הציבורית נראית כמו התחלה של חירייה. אבל את העיריות והמשטרה זה לא מטריד.

      אז בעוד שבעלי כלבים עסוקים בלהרים קקי שמתייבש ומתכלה תוך כמה ימים, הורים משאירים כמויות של זבל ששנים רבות לא יעלימו. זבל שטוב לאדמה חייב להסתלק, ואשפה שגורמת נזק אדיר (וגם מכערת ומסריחה) זה לגיטימי. אנשים חסרי אכפתיות נותנים לילדיהם לשחק ליד מטליות לחות חד פעמיות מהולות בשתן וצואה, כי מותר. כי לא הם צריכים לנקות.

      אבא, הדבר הירוק לידך, זה פח

      הגיע הזמן לקנוס הורים. הורים שחינוך כביכול חשוב להם, אבל הסביבה לא. הטינופת היומית שהם מייצרים ומשאירים בגינות ציבוריות חסרת חשיבות בעיניהם, בעוד שבעלי כלבים נקנסים. אם גם ככה לא משקיעים בהעלאת מודעות, לפחות שהעיריות יעשו קופה גם עליהם, על אלה שבאמת מגיע להם - ההורים המטונפים והמטנפים. כי זה באמת לא יפה להשאיר קקי של כלבים על הרצפה, אבל להתעלם מהפחים, להשאיר לכלוך אמיתי על הרצפה ולהראות לילדים שזה בסדר - זה פשע.