תמונה עגומה מצטיירת מבדיקת נושא השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בארץ ואכיפת התקנות בתחום - כך עולה מסדנה מיוחדת שנערכה לאחרונה בנושא בהשתתפות מומחים בינלאומיים. על פי הממצאים, המצב הקשה עלול לגרום לפגיעה אנושה בחיות הבר ובעופות הדורסים בפרט, וכן לסכנה חמורה לבני אדם.
בין המסקנות: קיים שימוש מופרז בחומרי הדברה שנזקם הסביבתי קשה ביותר, ושחלקם כבר נאסרו לשימוש במדינות רבות; הטיפול בנושא לוקה בחוסר התייחסות מצד הרשויות ובהעדר אמצעים מקצועיים וארגוניים; אין הקצאת תקציבים מתאימים שיכלו לתת מענה לבעיות אלו.
הסדנה נערכה במסגרת פרויקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים" של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, המעבדה לטוקסיקולוגיה (רעלים) במכון הווטרינרי, גן החיות התנ"כי בירושלים, המרכז הרפואי לחיות בר בספארי ושורת גופים נוספים.
תוך יום חוסלו עשירית מנשרי ישראל
בחמישים השנה האחרונות מהוות הרעלות עקב שימוש בחומרי הדברה חקלאיים את הגורם המרכזי לפגיעה בדורסים בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר היא הרעלת הנשרים הגדולה, שהתרחשה בצפון רמת הגולן בקיץ 1998 וגרמה לחיסולם תוך יום אחד של כ-10 אחוזים מכלל נשרי ישראל. ההרעלה נבעה מפיזור בלתי חוקי של פתיונות מורעלים, במטרה לחסל זאבים שפגעו בעדרי בקר.
עופות בכלל, ועופות דורסים בפרט, מגלים רגישות יתר לשימוש מופרז בחומרי הדברה, ובכך הם מהווים אינדיקציה לשימוש מופרז או מוטעה ברעלים. בישראל הצפופה גובלים שטחי חקלאות בשטחי מגורים במקרים רבים, דבר העלול להשפיע גם על בריאות האדם במקרים של שימוש מופרז בחומרי הדברה. החומרים המסוכנים ביותר בהם נעשה שימוש נרחב הם קוטלי חרקים וקוטלי מכרסמים מסוגים מסוימים. אלה מאיימים על טורפים ודורסים משום שהם מופרשים מגוף החיה המורעלת באטיות, והשפעתם נמשכת זמן רב.
פתיונות מורעלים מפוזרים בניגוד לחוק
תהליך הערכת סיכון הרעלים, הכולל בדיקה מקיפה של הפגיעה הנגרמת בשטח למערכת האקולוגית עקב שימוש ברעלים, לא בוצע בארץ מעולם. ברוב ארצות העולם המערבי הוא הכרחי לשם קבלת אישור השימוש בחומרי ההדברה. ד"ר פייר מינו, מומחה קנדי לרעלים ולהערכות סיכון, בדק את המצב בישראל על סמך נתונים שקיבל ממשרד החקלאות. להערכתו, חלק מהתכשירים שאושרו לשימוש בארץ על ידי משרד החקלאות גורמים בוודאות לתמותה רבה בקרב עופות בר בכלל ודורסים בפרט.
מאבקם של החקלאים בטורפים, כדוגמת תנים וזאבים, המאיימים על עדרי הבקר והצאן שלהם, הביא לפיזורם, בניגוד לחוק, של פתיונות מורעלים. התוצאה: פגיעה קשה באוכלוסיות שונות של חיות בר שאינן מזיקות, כדוגמת הרעלת הנשרים הגדולה בגולן. בעוד שנהוג להתמודד בבעיה באמצעות שיתוף פעולה בין גורמי שמירת הטבע והחקלאים, המאפשר שימוש בפתיונות במינון ובטכניקה המאפשרים הריגת בעלי חיים בודדים, ובהקמת מערכת הסברה, חינוך והדרכה שמטרתה השרשת הנושא בקרב החקלאים - בישראל לא בוצע עדיין אפילו צעד אחד לפתרון בעיה זו.