כאשר בתי הייתה קטנה, הגיעו לבקר אותה מספר חברות מהכיתה. הבנות ישבו במרפסת הבית, דיברו, צחקו וכנראה גם השתובבו וזרקו כמה אגוזי פקאן שהיו בקערה בסלון לכיוון הגגון של השכנים מהבניין ממול. הייתי עסוקה ולא ממש שמתי לב למעשיהן. לפתע צלצל פעמון הדלת ומולי עמדו שני שכנים זועמים, שהתלוננו על כך שהבנות זרקו את האגוזים ואחד מהם זעף על הרעש שמפריע לו.
הם דרשו בתוקף להיכנס לבית ולנזוף בבנות, שבינתיים כל כך נבהלו עד שברחו למרפסת האחורית. מאחר שהייתי בבית, ידעתי שהבנות הרעישו, אך היה לי ברור שמשהו בתגובתם של הגברים הכעוסים חרג מכל פרופורציה. הבהרתי להם שאדבר עם הבנות ושלא מקובל עלי שיחנכו אותן במקומי, אך הם חיפשו דרך לנתב את הכעס למישהו אחר, ללא כל מחשבה.
למזלי, הבנות הגיעו לאחר שחזרתי משיעור יוגה. הייתי מאוד רגועה ומחוברת לעצמי, ולמרות הזעם של הגברים עמדתי על מפתן הדלת בשלווה והיה לי ברור שהם לא עוברים אותו. הם כמעט וניסו לדחוף אותי ולעבור. זו לא הייתה ממש בעיה עבורם בהתחשב בכך ששניהם היו גדולים וגבוהים ממני. אבל כנראה, שמשהו בשקט ובנחישות שלי עצר אותם והם עזבו.
למחרת אחד מהם הביא לי זר פרחים והתנצל על התנהגותם. אותי האירוע הזה לימד, שכל מה שעלי לעשות הוא להיות מחוברת לעצמי ולעוצמה הפנימית שלי.
להתחבר לעוצמה
מהי עוצמה בעיניכם? איזו דמות או צורה אתם מדמיינים כאשר ברצונכם להתחבר לעוצמה? יש אנשים שמתחברים לדמויות של הרקולס או שמשון הגיבור ולעוצמה הפיזית, ויש שמתחברים לדמות של השמאן, חכם הזן או מרלין הקוסם. הבנה מעמיקה של המושג עוצמה, קושרת בין ההיבטים החיצוניים והפנימיים. עוצמה נובעת תמיד מבפנים החוצה ולא להיפך.
כאשר העוצמה היא חיצונית, תמיד תמצא נקודת תורפה פנימית, שדרכה ניתן יהיה להביס את האדם. המלה עוצמה קשורה לשורש עצם. הדיון הוא במהות הפנימית. עוצמה היא חיבור פנימי לעצמי, לעצם האני, למהות המייחדת אותנו ולבהירות הנובעת מבסיס יציב. עצמי, עצם, עצמות ועוצמה - כולן מלים הנובעות מאותו שורש ולא במקרה.
עוצמה מקורה ביציבות פנימית, העצמות הן שנותנות יציבות לגופנו ומביאות לידי ביטוי את יסוד האדמה. כלומר, בסיס יציב עליו למעשה נבנה ונשען גופנו, השלד. המלה עצם מקבילה גם למלה מהות (עצם העניין פירושו מהות העניין). כלומר, כאשר אנו מחוברים לעצמנו יש לנו עמוד שדרה יציב ויש לנו חיבור למהות הפנימית, שממנו נובעת העוצמה הפנימית.
על פי השאמאניזם, החיים על פני אמא אדמה מבוססים על ארבעת היסודות: אש, אוויר, מים ואדמה. התפתחות רוחנית קשורה ליסוד האוויר ולצ'קרות העליונות בגופנו, אך הביטוי לרוחניות אמיתית הוא התמודדות עם השיעורים ולקחי היומיום בהקשר של הצ'קרות התחתונות ויסוד האדמה.
החיבור בין הרוחני לפיזי
עוצמה היא חיבור הרוחני לפיזי, כשאנו מסוגלים לחיות בו זמנית על פי חוקי שני העולמות. חיבור לעולמות העליונים בלבד הוא חסר מעשיות ומביא לריחוף ולא לעוצמה. המלה קרקוע מוכרת לכל "רוחני". עוצמה פירושה להישאר מקורקע בתוך הכאוס והמהומה. אנשים שכל חייהם סובבים סביב הרוח ללא עשייה פיזית, ללא מסגרת של עבודה או משפחה, ללא שורשים בחיים הפיזיים, לא יוכלו להוליך אותי שולל בדיבוריהם על רוחניות. אין שם באמת עוצמה.
עוצמה היא שורשים יציבים, התמודדות עם המציאות, כיבוד העצמי והזולת, מעשיות וגבולות ברורים שלא יאפשרו לאחרים ליצור כאוס בחיינו. כפי ששריר מתפתח דרך אימון של התנגדות, כך גם הנפש. עוצמה נרכשת על ידי עמידה על שלנו, כוח והתנגדות.
בספר "התקדשות" כותבת אליזבט הייך: "ללא התנגדות החומר היתה הבריאה בלתי אפשרית. באלוהות הבלתי מגולמת מצויים עדיין כל הכוחות היוצרים באחדות במצב מושלם...מיוצגים כפוטנציאל, רק כאפשרויות של כוח, הבריאה מתחילה בכך שכוח אחד ניתק מהאחדות ומתייצב מול הבורא בהתנגדות".
לא במקרה, הצורה שמחברת אותנו לעוצמה היא פירמידה. הפרעונים שעמדו בראש הממלכה המצרית העתיקה, חיו והבינו את רזי המיסטיקה והעוצמה באופן עמוק. הפירמידה נישאת לשמים, אבל יש לה בסיס רחב ויציב המשיק לאדמה.
על פי הפילוסופיה האינדיאנית, הפומה היא סמל לעוצמה אמיתית המאפשרת לנו להיות הכל: רכים כשזה נחוץ או תקיפים במצב אחר, ענווים אך מקרינים ביטחון עצמי, מחוברים לשלום, אך נכונים להילחם כשזה נכון. זהו מצב המאפשר לנו לקבל החלטות ולפעול. להיות בעל עוצמה משמעותו לעמוד על האמת שלנו ולדבוק בה גם כשאחרים חושבים אחרת מאיתנו. כשאנחנו באמת שלנו, נגיב באופן הנכון ביותר למצב הנתון. להיות עצמנו, לחוות את עצמנו, זוהי עוצמה.
אורלי נירן יהלום (גוטגנוני) היא מחברת הספר "בינת הלווייתן" ומנהלת מרכז "מעוף מקודש" לשמאניזם וריפוי תודעה.