שנתיים למלחמת לבנון: מה נשתנה?

"כיום העורף מוכן בצורה טובה יותר למתקפת טילים עליו", פותח ואומר האלוף במיל' זאב ליבנה, שפיקד בעבר על פיקוד העורף. ואיך בדיוק העורף מוכן היום טוב יותר ממה שהיה מוכן במלחמת לבנון השניה, אז ספג טילים בעומק ישראל? "הוא מוכן יותר בעיקר ברמת המודעות", משלים ליבנה.

"מלחמת לבנון השנייה הביאה את מקבלי ההחלטות להבנה כי רקטות על העורף משמעותן מלחמה, דבר שלא היה קודם", הוא מסביר. "בנוסף, הגענו להבנה שמערך הלוחמה היבשתי והאווירי בכל מלחמה עתידית חייבים לעשות מאמץ כולל בכדי לקצר את הזמן שבו אזרחים נמצאים תחת התקפות של רקטות וטילים, דבר שלא נעשה מספיק במלחמת לבנון השנייה".

מלבד החידושים המרעננים שליבנה מספר עליהם, אף הוא חש כי בחלקים מסוימים עדיין לא הוסקו המסקנות הנדרשות מהמלחמה האחרונה. "בינתיים הקימו במשרד הביטחון את מנהלת רח"ל (רשת החירום הלאומית) שאמורה לדאוג לנושא הגדרת הסמכויות בין גורמי ההצלה השונים - אך הדבר אינו מספק. רח"ל היא בסופו של דבר גוף קטן בתוך משרד הביטחון. כשהשר עסוק בחזית, העורף הופך באופן טבעי לשני בסדר העדיפויות. סמכויות רח"ל חייבות לעבור לידי השר לביטחון פנים, שמהות תפקידו היא הנעשה בעורף."

"בשעת מלחמה חייבים לגייס את כל המשאבים כדי להתמודד עם מתקפה על העורף, ועדיין אין חוק שיעגן בצורה ברורה את הגדרת הסמכויות והאחריות על כל הגופים, בהם פיקוד העורף, מכבי האש, מד"א והמשטרה. החוק היחיד בנושא הוא חוק הג"א משנת 1950, שכבר אינו רלוונטי. אין שום הגדרה ברורה מהם קשרי הגומלין בין כל הגופים בעורף, ובמצב כזה הכאוס שהיה במלחמת לבנון השניה עלול לחזור על עצמו".

בשורה התחתונה: הטילים עדיין יפלו עליכם בכמויות שיא, אבל אולי לא תיאלצו לשבת במקלטים 34 ימים ברציפות.

"הדבר הראשון שצריך לעשות במלחמה הבאה, הוא קודם כל להכריז עליה כ"מלחמה", דבר שלא נעשה במלחמת לבנון השנייה", אומר האלוף במיל' יפתח רון טל, שכיהן בעבר כמפקד זרוע היבשה. "מאותו הרגע שבו ישנה הכרזה, נכנסים לתוקף עקרונות ברורים לפיהם פועל המטכ"ל, וראשי הצבא שמתכנסים בבור הפיקוד והשליטה.

הבור איננו רק סמל שכן רק משם ניתן לנהל את המערכות: משם מקבלים תמונה כוללת ומעודכנת, ושם ניתן גם לקיים התייעצויות ולקבל חוות דעת מכולם. במלחמה האחרונה, במקום שקבלת ההחלטות תתקבל במטכ"ל, היא התקבלה בלשכת הרמטכ"ל. את כמות הפעמים שבה המטכ"ל התכנס בבור במלחמה האחרונה ניתן לספור אולי על כף יד אחת".

"עניין ההכרזה על מלחמה חשוב, כיוון שהחל מאותו רגע מתחילים להפעיל תוכניות אופרטיביות שנקבעו מראש. לא ניתן להמציא את התוכניות הללו במצבים מורכבים, וכפי שראינו במלחמת לבנון השניה - זה לא תמיד עובד.

על כל רמה בצה"ל לקיים הערכות מצב יומיות ולהציג אותן לרמה שמעליה, כך עד למטכ"ל. חייבים להיות סט של פקודות ברורות שיתקבלו מהרמות שמעליהן לאחר התייעצויות, ולא על ידי פורום מצומצם, כפי שנעשה לפני שנתיים".

"דבר נוסף, ואולי החשוב מכל, הוא התקשורת בין הגזרות בזמן אמת. כשאין תמיכה של כל דרג בזה שמתחתיו, נוצרים מתחים אישיים שפוגעים בפעילות בשטח. הרמטכ"ל אשכנזי פועל נכון בכיוון הזה, והצבא מתאמן על מנת שמערכות הפיקוד לא יקרסו שוב בזמן אמת. אחרת, כפי שראינו במלחמה הזו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו מפקד אוגדה מודח כמעט בשידור חי מתפקידו".

בשורה התחתונה: אחרי שבמלחמה הקודמת חתרו חלק מהקצינים זה נגד זה, יש לקוות שבמלחמה הבאה הם יחתרו לניצחון.

"המגמה של לוחמת גרילה, כפי שחיזבאללה נלחם במלחמה האחרונה, הולכת ומתפתחת בקרב מדינות האיזור", אומר האלוף במיל' אייל בן ראובן, שכיהן כמפקד חזית הצפון במלחמת לבנון השנייה. "יותר מדינות רואות בלוחמת הגרילה מרכיב פעולה מאוד אפקטיבי כנגד צה"ל, ומאמצות מגמות של לוחמה דומה במסגרת צבאית".

לדברי בן ראובן, צה"ל מתאמן מאז מלחמת לבנון השנייה לקראת "מלחמת גרילה-צבאית": "נגד לחימה שכזו חייבת להיות לחימה של כוחות חי"ר ביחד עם כוחות הנדסה ושיריון, ומאז המלחמה האחרונה הצבא עובר תהליך עמוק של אימונים של חטיבות החי"ר והיחידות המתמרנות. אבל לצבא יש עוד דרך ארוכה לעבור."

"צה"ל חייב להמשיך ולאמן את הכוחות היבשתיים שלו, ולהגביר את רוח הלחימה של המפקדים. אלה בסופו של דבר מה שיקבע את פני המלחמה הבאה. חייבים להביא את המלחמה לסיום כמה שיותר מהר, ואת זה יכולים לעשות רק כוחות קרקעיים".

בשורה התחתונה: דן חלוץ מוכר מכוניות, הרמטכ"ל הנוכחי איש גולני. תעשו את החשבון לבד.

"על ההסברה והדוברות במלחמה הבאה להיערך להנחה, ששדה הקרב העיקרי יהיה בעורף", אומר הירש גודמן, חוקר בכיר לענייני דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א. "מלבד דובר צה"ל, יהיה צורך גם בדובר של העורף, שיכין את הציבור במקרה של ירי טילים אל עבר הערים, ויעדכן וירגיע בזמן אמת."

"בנוסף לכך, במלחמה האחרונה פורסם מידע רב מדי: הן לגבי מהלכי המלחמה, שלעיתים סיכנו את הכוחות, והן לגבי החללים. דובר צה"ל, אבי בניהו, מכין את הקרקע, והוא סיכם עם העורכים במערכות התקשורת כי מידע על החללים ייצא פעם ביום, בשעות אחר הצהריים. אני סבור כי מדובר בצעד נכון: יש היום תשומת לב לנזק שנגרם משמועות, והדבר משחק לידי האויב כפי שראינו אצל נסראללה".

"עיקר הבעיה תהיה בשטח", כך לפי גודמן. "כיוון שכיום לכל חייל יש מצלמה בפלאפון, יהיה קשה לשמור את המידע בפנים. יחד עם זאת אני מאמין שבמלחמה הבאה צה"ל יסגור את שטחי הכינוס מפני הכתבים, ואחת ליום יכנס תדרוך עם קצין בכיר. אומנם הציבור ידע פחות, אך שלא כמו במלחמה האחרונה - הוא יבין יותר מה נעשה בשטח והמידע שיהיה בידיו יהיה אמין".

בשורה התחתונה: תשתו מים. נראה שתזדקקו לזה.