מאוסף דוד טרטקובר

קוגלגר - מסבים כדוריים שהיו משמשים כגלגלים לעגלות קטנות מאולתרות
מארגזי ירקות של תנובה. לתוך עגלה כזאת היה נכנס ילד, ילד שני היה דוחף
אותו מאחור והעגלה היתה משתקשקת לה במהירות בין רגלי העוברים והשבים
המבוהלים. המילה שימשה גם במשפט ההתרסה הידוע, שבא לבטא שלילה מוחלטת
כגון: אם בגין יהיה פעם ראש ממשלה - אז אני קוגלגר" (ציטוט מ"איפה היינו
ומה עשינו").
הפטנט הקלאסי ביותר בשיח הישראלי הוא קודם כל לשלול ולפסול בצורה גורפת
שאינה משאירה מקום לדיון, מה שנקרא, חוסר יושר אינטלקטואלי. ורק אחר
כך, בדיעבד, מתברר שדווקא אותם דברים שפסלת על הסף התבררו כנכונים,
ואז אתה "אוכל את הכובע", הופך להיות "קוגלגר"/"פורפרה" וכיו"ב. "שיהודי
ירצח ראש ממשלה בארץ?! מה פתאום?! אין סיכוי". "ביבי בחיים לא ייבחר
לראש ממשלה, לא הייתי בוחר אותו לראש ועד ההורים".
"באמריקה הם בחיים לא יבחרו באשה לנשיאה, הם יותר מדי שוביניסטים, ומה
שבטוח - לא בנשיא שחור". "מה'תה אומר? בכושי?! אין סיכוי!". על מה מתערבים?