איציק להנהגה

ריח בחירות נישא באוויר, והמערכת הפוליטית גועשת. כולם מחכים עתה לתככים,
רמאויות וספינים, כי הכל מותר. זו העונה, חברים, ועכשיו השמות מתעופפים
- כולם ראויים בעיני עצמם. אלא שבבורסת השמות הזאת חסר שם: משום מה,
יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, לא נמצאת שם.
אני חושב שחבל מאוד שאיציק לא מנסה לקחת חלק בהנהגה העתידית שלנו. נדמה
לי שקורות החיים של איציק, הדרך שהיא צלחה והניסיון שהיא צברה יכולים
לנווט אותה לעמדת הנהגה גבוהה, עד לתפקיד ראש הממשלה. לדעתי, אין בפוליטיקה
שלנו אשה כמוה, שהתחילה מכלום ובנתה את עצמה בשתי ידיים, תוך שהיא לא
שוכחת את כור מחצבתה ולא שוכחת את האוכלוסייה שממנה צמחה.
אני כערבי מרגיש זאת היטב: יש מעטים מאוד בפוליטיקה הישראלית שמתייחסים
אלינו, הערבים, כפי שמתנהגת איציק. איתה יש הרגשה של דיבור בגובה העיניים,
של כבוד הדדי, של רצון אמיתי וכן להבין ללב. מעל לכל, היא גם מציעה
פתרונות. על כמה פוליטיקאים אני מסוגל לומר את אותו דבר? על מעטים מאוד.
הסיבה לכך היא, בין היתר, שאיציק פשוט לא שכחה מאיפה היא באה. היא מביאה
איתה לכל התפקידים הבכירים שבהם היא מכהנת את אותה ילדה מהשכונה. וכן,
כך נדמה לי, חבל שאיציק לא מציעה עצמה לתפקיד ראש הממשלה. אם זה עוזר,
אז הנה, אני מציע אותה.